בְּֽ֭רָעָתוֹ יִדָּחֶ֣ה רָשָׁ֑ע וְחֹסֶ֖ה בְמוֹת֣וֹ צַדִּֽיק׃

ברעתו - שיחשוב לעשות לדלים ידחה ויפול רשע. ויש מחסה ובטחון לצדיק על השם, בעת מות הרשע. פרוש אחר: וצדיק בעת שימות עוד חוסה במותו, כמו חזקיהו.

ברעתו. בעת בוא רעה על הרשע הוא נדחה מה׳ ולא יוסיף לבטוח עוד בו אבל מי שיחסה בה׳ אף בהיותו קרוב למיתה יחשב לצדיק או בעבור הרעה שעשה נדחה הוא לעשות עוד רעה אחרת כי עבירה גוררת עבירה אבל הצדיק כאשר היצר הרע יסיתו בעבור עבירה יחסה עצמו למאן הסתתו בהזכיר לו יום המיתה וכאשר אמרו רז״ל:

ברעתו ידחה רשע, הרשע גם כשהוא במעלה רמה ידחה ממקומו לבאר שחת, והדיחוי הזה יהיה ברעתו, שרעתו עצמה תדיחנו ממקומו, והצדיק לא לבד שלא ידחה בעודו חי. כי גם במותו הוא חוסה בה' ובצל כנפיו:

ברעתו ידחה רשע. הנה הרשע ידחה ברעתו כשחבא לו מהאמין בש"י כי ירעב והתקצף באלהיו ופנה למעלה ואולם הצדיק לא ידחה מאמונתו אפי' בסבת המות אבל במותו יחסה בש"י: