אִ֣ישׁ חֵ֭מָה יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וְאֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם יַשְׁקִ֥יט רִֽיב׃

יגרה - מענין: מתגרת ידך.

איש חמה. מי שדרכו לכעוס יגרה מריבה עם בני אדם אבל המאריך אף ואינו ממהר לכעוס ישקיט בזה את המריבה:

יגרה. מל׳ תגר וחרחור כמו ואל תתגר בם מלחמה (דברים ב׳:ט׳):

מדון. מלשון דין ומריבה:

איש חמה יגרה מדון, יש הבדל בין ריב ובין מדון, המדון הוא שמדיינים על איזה דבר והדבר שמדיינים עליו הוא סבת הריב, וריב כולל כל מריבה שתהיה, ואמר איש מדנים לחרחר ריב, מי שבטבעו לטעון טענות ולמצוא דיני דינים, הוא מחרחר ריב, ואיש חמה יגרה מדון, ואמר להלן(כ"ט כ"א) איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע, ומבואר אצלנו ההבדל בין אף לחמה שהחמה היא תבער הכעס הפנימי והאף הוא הכעס החיצוני, ולקמן באר שאיש אף ע"י שרוצה להרע לחברו יגרה מדון, וימצא איזה עלילה לבקש דין, ובעל חמה שחמתו בוערת בלבו ביתר שאת הוא רב פשע, וירע לחברו בלא דין ומדון, רק ברצח וחמס, ופה אמר שלפעמים איש חמה יגרה מדון, וירצה לכלות חמתו ע"י המדון ובדרך משפט, ומן המדון הלא יעורר ריב, אמנם כשהצד השני הוא ארך אפים, וישיב לו מענה רך, ומענה רך ישיב חמה, אז ישקיט ריב, כי יפייס אותו בדברים רכים, והגם שבא המדון ע"י חמה ישוב החמה וישקוט הריב:

איש חמה יגרה מדון. האיש הכעסן יגרה מדון במקום שיש שלום ואמנם מי שהוא מאוחר הכעס ישקיט הריב והמדון ויהיה סבת השלום: