מִשְׁלֵי ט״ז · ל׳

עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכ֑וֹת קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עוצה - לפי דעתי שיועצם את עיניהם, עוצם עיניו, הם משרש עוצה עיניו והמ"ם סימן הפועלים והראוי עוצה אותם את עיניהם, וכמו כן ותפתח ותראהו את הילד לחללו את ביתו הנכון לחלל אותו. וכן הפירוש: עוצה עיניו - אוטם עיניו, בעבור שלא ילך לבו אחרי עיניו, בעבור שיחשוב תהפוכות כרצונו.

כלה - משלים הרעה כאשר חשב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

עוצה. הסותם עיניו לחשוב להפך אמרים (כי דרך המעמיק לחשוב מה יסתום אז עיניו לבל יבלבלו אותו דברים הנראים):

קורץ. המנדנד בשפתיו לרמז לשון הרע:

כלה רעה. הנה זה גמר הרעה אשר חשב עליה כי רמזה ועשה מעשה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

עוצה. ענין סתימה כמו ויעצם את עיניכם (ישעיה כט):

קורץ. ענין נדנוד לרמז כמו קורץ בעיניו (לעיל ו):

כלה. ענין גמר והשלמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

עוצה עיניו לחשוב תהפוכות, במה שמרמז בעיניו דרך עצה כבר חושב תהפוכות, כמ"ש קורץ בעיניו תהפוכות בלבו, ובעת שקורץ שפתיו ומדבר דרך רמז, אז כבר כלה רעה, כאילו ברמז העין יתחיל ובניב ובקריצת שפתים יכלה כל רעתו, כן מעשה הרע נקל בעיניו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

עוצה עיניו. מי שהוא עוצה עיניו וסותם אותם או אחד מהם כדי שתשלם לו יותר מחשבת התהפכות והכזבים ואחר כך הוציא מה שבמחשבתו אל הפועל בשחתך שפתיו ופתח אותם לדבר הדברים בפיו הנה דבורו השלים הרע כי במה שחשב לא היה מגיע נזק לאנשים אם לא יוציאהו בפיו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל