ט֗וֹב לָשֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג מֵאֵ֥שֶׁת מִ֝דְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃

טוב לשבת על פנת גג - כי בנפול הבית תשאר הפנה, כי הוא חוזק הבנין וטוב שבת עליה לבד, לסבול הרוח מסבול אשת מדינים.

חבר - שם דבר, כי שם התאר מלרע כלומר ובית חברה, כלומר שיהיה לו בית להתחבר עמה.

על פנת גג. מבלי מחסה מזרם וממטר ויחידי מבלי חבורות אנשים:

מאשת. מלשבת עם אשת מדינים אף בבית חבורת אנשים:

פנת. זויות:

חבר. חבורת אנשים וכן חבר כהנים (הושע ו):

טוב לשבת, הגם שטוב לשבת בבית חבר, ר"ל בבית שיש שם חבורה, עם אוהבים וחברים וריעים, ולא טוב לשבת גלמוד, אבל מי שיש לו אשת מדנים, לא טוב לשבת בבית חבר, שהיא תתקוטט עם החברים עד שיתהפכו לו לאויבים, או תעורר מדנים ביניהם, או תבזהו לפניהם, ואז טוב לשבת על פנת גג נפרד מהחברים, ובפסוק י"ט יאמר כי טוב לשבת בארץ מדבר מאשת מדנים וכעס, שאם הוא בעל כעס אז גם לשבת על פנת גג בעיר לא טוב, וצריך לברוח מפניה אל המדבר, ופסוק זה כפול לקמן (כ"ה כ"ד) ויתבאר שם:

טוב לשבת. טוב לאדם שישב יחידי על פנת גג בזולת מחסה ומסוער מזרם וממטר משישב עם אשת מדינים והוא עם זה בבית אשר בו קבוץ מהאנשים כי יקשה מאד לסבול מדיני אשה והעיר עם זה בזה המאמר שטוב לאדם שיהיה לסכלו עזר מהאשה אשר נבראה עמו לשרתו ויהיה מתבודד משיעזרהו בהשגתו איש מהאנשים ולא יגין עליו זולתו מהמונעים ותהיה האשה אשר נבראת לשרתו תמיד מריבה עמו כי לא יוכל אחד מהם לתקן את אשר עותה ולא יועילו לו העוזרים אם לא יהיה בשלום עמה בדרך שתכנע לעבודתו וזה מבואר מאד: