גָּ֣רֵֽשׁ לֵ֭ץ וְיֵצֵ֣א מָד֑וֹן וְ֝יִשְׁבֹּ֗ת דִּ֣ין וְקָלֽוֹן׃

גרש - הסירהו מפניך כי אז יצא המדון מקרבך.

וישבות דין - שלא יביאך למשפט וישבות קלון שלא יקלך.

גרש לץ. גרש ממך את הלץ ויצא המריבה כי דרך הלץ לחרחר ריב:

וישבות. אז יבוטל דין וקלון כי כשיהיה ריב יגשו למשפט ויריבו לבזות זה את זה וכשאין מחרחר ישבות הכל:

וישבות. ענין הבטול כמו שבת נוגש (שם יד):

גרש לץ ויצא מדון, המדון הוא הענין והטענה שבעבורה יהיה לו דין ומשפט עם חברו, וכבר בארתי שהמדון יתעורר ע"י כמה סבות, ע"י השנאה כמ"ש שנאה תעורר מדנים, וע"י איש חמה ואיש אף, כמ"ש איש חמה יגרה מדון, כי בלא סבה לא יקפידו על ענינים קטנים לדון ולריב בעבורם, ואמר פה שגם ע"י הלץ יתעורר מדון, שהלץ ילוצץ על כל, וע"י לצנותו ישלח מדון, ונותן עצה לכל איש שיגרש הלץ מביתו ולא יתחבר עמו, ועמו יצא המדון, וכשלא יהיה מדון לא יצטרכו לילך לדין ולזילותא דבי דינא, ועז"א וישבות דין וקלון, שהדין הוא מצד הב"ד שמעיינים בדבר המדון:

גרש לץ. מדרך הלץ לשנוא האנשים ולהלעיג בהם ולעורר להם מדינים ולזה אם תגרש לץ מהבית יצא המדון ממנו כי הוא היה המעורר מדינים שם וישבות מהבית ריב וקלון המריב שם והמבייש האנשים: