פֶּן־תֶּאֱלַ֥ף אֹרְחֹתָ֑ו וְלָקַחְתָּ֖ מוֹקֵ֣שׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃

פן תאלף. פן תלמוד דרכו ותקח בזה מוקש לנפשך:

תאלף. תלמד כמו כי יאלף עונך פיך (איוב ט״ו:ה׳):

פן תאלף אורחותיו, כי על ידי שתרגיל בדרכיו תעשה ג"כ כן, ולקחת מוקש לנפשך שתוקש בו אח"כ:

פן תאלף. פן תלמד דרכיו ויהיה זה סבה שתקח מוקש לנפשך כי האיש הכעסן יבואו לו רעות גדולות ממיתות אותו: