התרפית, הצל, כי - [י-יב] ג' דבקים.
התרפית ביום צרה - הבאה על חברך ולא הצלתו.
צר כחכה - בעת צרתך, פירוש הצל אם תחשוך מן הלקוחים למות בבא צרתם, שתאמר לא היינו יודעים עת נלקחו למות, הלא תוכן לבות לעשות רצונו ונוצר נפשך ממות, הוא יבין וירא שלא אבית להצילם וישיב לאדם כמוך כפעלך, שתהיה בצרה כמוהו ולא תמצא מציל.
התרפית. אם היית מרפא ידך מחברך מלעזור לו ביום צרתו אזי יהיה כחך צר ודחוק מלעזור לעצמך בבוא צרה עליך:
התרפית. מל׳ רפיון:
כחכה. כמו כחך:
(י-יא) התרפית ביום צרה, אם תחשך מלהציל הלקוחים למות. וגם בעת שהם מטים להרג. אז יהיה ענשך מדה כנגד מדה. שבעת יבא עליך יום צרה, תתרפה. ויהיה כחך צר, שירפו ידיך מעשות דבר להצילך, וגם יהיה כחך צר עד שלא תוכל לעשות בכחך מאומה, כמו שלא עשית להציל את אחרים:
התרפית. הנה אם התרפית מהשתדלות הראוי בקנין החכמה הנה בבא יום צרה אז כחך צר וקצר מעמוד כנגד הצרה ההוא: