וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ ׀ קִמְּשֹׂנִ֗ים כׇּסּ֣וּ פָנָ֣יו חֲרֻלִּ֑ים וְגֶ֖דֶר אֲבָנָ֣יו נֶהֱרָֽסָה׃

עלה - בלשון יחיד, על כל אחד מהקמשונים ידבר, קמשונים וחרולים - לשון קוצים.

כלו. על כל השדה עלה קוצים כי בעבור העצלות לא חרש כראוי לחתוך שרשי הקוצים לבל יגדלו:

וגדר. גדר האבנים שהיה סביב נהרסה כי העצל סר השגחתו:

קמשונים. חרולים מיני קוצים כמו קמוש וחוח במבצריה (ישעיהו ל״ד:י״ג) וכמו תחת חרול יספחו (איוב ל׳:ז׳):

וגדר. כותל:

נהרסה. מל׳ הריסה ונתיצה:

והנה עלה כלו קמשונים, כסו פניו חרולים כו' (כינוי כולו מוסב על השדה שהוא זכר) והכרם כוסו פניו חרולים וגם נהרס גדר אבניו: