דְּבַ֣שׁ מָ֭צָאתָ אֱכֹ֣ל דַּיֶּ֑ךָּ פֶּן־תִּ֝שְׂבָּעֶ֗נּוּ וַהֲקֵאתֽוֹ׃

דייך - מה שהוא די לך לאכלו.

והקאתו - כי הדבש חם והגוף לא יכילנו, על כן תקיאנו.

דבש. כמו אם מצאת דבש מהראוי הוא שתאכל ממנו מעט להיות די לך להשיב הנפש כי כשתאכל הרבה כדי שביעה פן תקיא את הכל ותאבד גם המעט שאכלת בתחילה:

והקאתו. ענין החזרת המאכל מן הגוף וכן וספק מואב בקיאו (ירמיהו מ״ח:כ״ו):

דבש מצאת אכל דיך הגם שהוא דבש וטוב למאכל, והגם שמצאת אותו דרך מציאה, בכ"ז לא תאכל הרבה רק דיך, פן תשבענו והקאתו, ומזה תקח משל.

דבש מצאת. כשמצאת דבש והם עניני החכמה כמו שקדם אכול ממנו הראוי לך לבד ולא תחקור במה שלא תוכל להשיגו שמא יביאך זה להקיא מה שהשגת מפני השבוש שיקרה בזאת ההשג' והמשיל זה הענין בדבש כי כן דרך הדבש כמו שזכ' הרב המור' כי מי שיאכל ממנו כראוי יקח בו תועלת ומי שיוסיף לקחת ממנו יותר ממה שראוי ימשך לו מזה שיקיאנו מצד קלקולו האצטומכא: