כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר וּכְבֹ֥ד מְ֝לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר׃

העתיקו. החזיקו:

כבוד, שמים, הגו, הגו - [ב-ה] ד' דבקים. וכן הפירוש: כבוד אלהים דבר כבודו בספור מעשיו הנבראים, יש מאין הסתירהו, כי מי יוכל למלל כבודו ולהגיע אל תכליתו ואין לתמוה אם מצאנו ספרו בגוים את כבודו והגידו את כבודו בעמים, כי זה הכתוב מדבר בהשמד האויבים והושיע האוהבים.

וכבוד מלכים - מה שהוא כבוד להם חקור הדבר ואל תחקור מעשה אלהים, כי שמים הם למעלה מאדם והאדם לעומק מתחתיו והמלכים שיש בהם יכולת להתעסק בחכמה בלבד אין חקר. והטעם: אינם יכולים לחקור כבודו ולדעת מה למעלה ומה למטה, אף כי תחקרנו אתה כאשר יסיר ויהגה הצורף סיגי הכסף, אז יצא לו מן המצורף הכלי כאשר יחפוץ, וכן המלך יסיר הרשע שהוא לפניו ואז יכון בצדק כסאו וזהו כבודם ותפארתם בדין לחקור, עד שיהיו נזהרין במשפטי המלוכה.

כבוד אלהים. כבוד ה׳ הוא להסתיר דבר גדולת רוממותו כי א״א לבוא עד התכלית ומוטב להמעיט מלהרבות וכמ״ש לך דומיה תהלה (תהילים ס״ה:ב׳) אבל כבוד מלכים הוא לחקור דבר גדולת רוממותם הואיל ואפשר לבוא עד התכלית א״כ הממעיט יחשב כאילו כבר בא עד התכלי׳ ומוטב להרבות מלהמעיט:

חקור. ענין חפוש ודרישה:

כבוד אלהים הסתר דבר, בענינים האלהיים הכבוד הוא ההסתר וההעלם, כי השכל לא ישכיל רק דברים הנתונים תחת הזמן והמקום ואשר יש לחוש מבוא בהם, לא דברים הנעלים מחקי ההשגה האנושיית, וכל אשר ידובר בהם הוא רק בדרך משל ובלבוש, והתוך צפון ונעלם וע"כ אין דורשים במע"ב ובמרכבה, והחכמים מלבישים הדברים ומסתירים אותו בחדות וברמזים כלהט הברק יציץ ויעלם, אבל כבוד מלכים בעניני הנהגתם, לחקור דבר ושלא להעלים, כי אחר שהנהגתם נימוסיית ומושגת ע"י הבחינה והחוש. טוב לפרסם טוב הנהגתם, כי ההעלם בזה יורה כי הנהגתם אינם ביושר וע"כ יעלימו דרכם, והחקר הוא כבודם:

כבוד אלהי' הסתר דבר. ר"ל כי במה שיבקשו מהש"י לא יהי' כבו' הש"י שיודיע שאלת' כי הש"י יודע הכל הלא תרא' כי אשת ירבעם היתה מתנכר' בבואה אל אחיה השילוני וטרם שהגידה לו דבר אמר לה אחיה את דבר בקשתה כאשר גלה אזנו הש"י ואולם כבוד מלכים הוא בהפך זה ר"ל לחקור הדבר הבא לפניהם באופן שלם כדי שיצא משפט אמת כי הם אינם יודעים מהדברים רק מה שיודיעום הפך מה שנמצא בזה בש"י: