גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים׃

גלה. לפעמים נגלה החציר ונראה דשא ופעמים נאספו וכלו עשבות הרים לזה תן דעתך להכין לעת אשר לא תמצא:

ונאספו. ענין כליון כמו אסף אסיפם (ירמיה ח׳):

גלה חציר, וכשהגיע זמן הקיץ בעת שיתגלה החציר שהוא מאכל לבהמה בבית כמ"ש מצמיח חציר לבהמה, ונראה דשא התלבשות האדמה בדשא שהוא למרעה בשדה, ועשבות הרים שא"א להצאן לעלות שמה, תאסף הביתה להיות מוכן לעת הצורך, ואז.

גלה חציר. ולזה אמר שכאשר גלה חציר וסר והוא העשב שיוציא חוש ממוחשיו אז יוציא דשא בחוש המשותף: