נוֹתֵ֣ן לָ֭רָשׁ אֵ֣ין מַחְס֑וֹר וּמַעְלִ֥ים עֵ֝ינָ֗יו רַב־מְאֵרֽוֹת׃

נותן לרש - אין לו מחסור, כי השם ימלא צרכיו כענין מלוה ה' חונן דל.

ומעלים עיניו - מן העניים, רוב מארות לו.

אין מחסור. לא יוחסר עשרו בעבור פזור הצדקה אבל המעלים עיניו מן הרש ועושה עצמו כאלו לא יראהו לבלי תת לו הנה יבוא בעשרו הרבה קללות ותרד לטמיון:

ומעלים. מל׳ העלמה:

מארות. מל׳ ארור:

נותן לרש, מי שנותן צדקה לרש, אין מחסור, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה', וגם שעי"כ לא יחסר הונו כי מלח ממון חסר, ובהפך המעלים עיניו מן הצדקה, לא לבד שלא יתברך, עוד ישולח בו מארות רבות:

נותן לרש. מי שהוא נותן מהונו לעני יברכהו מפני זה הש"י ולא יהיה לו מחסור כמ"ש התורה כי בגלל הדבר הזה וגו' אך מי שהוא מעלים עיניו מהעניי' הוא רב קללות ומארות וזהו מדה כנגד מדה: