אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ׃

וערבה שנתך. כדרך הישן בוטח מבלי פחד:

וערבה. ענין מתיקות כמו וערבה לה׳ מנחת (מלאכי ג׳:ד׳):

אם תשכב לא תפחד שהוא הבטחון.

ושכבת וערבה שנתך שהיא השמירה שלא יבהלוך חלומות רעים ויתר הנפגעים שיקרו בעת השינה, ועל מעמד היקיצה אמר.

אם תשכב. גם בהיותך בדרך לא תפחד שם מחיה רעה ומן הלסטים אך תשכב ותערב לך שנתך: