שֶׁ֣קֶר הַ֭חֵן וְהֶ֣בֶל הַיֹּ֑פִי אִשָּׁ֥ה יִרְאַת־יְ֝הֹוָ֗ה הִ֣יא תִתְהַלָּֽל׃

שקר החן - גם זה הפסוק מהלל בניה הוא שהם אומרים לשקר אשת החן והבל הוא היופי.

שקר החן. חן האשה ויפיה הם שקר והבל ר"ל אין בהם תועלת רב עד להלל את האשה באלה אבל אשה יראת ה' היא הראויה להללה בזה:

שקר. והבל עניינם דבר שאין בו ממש:

תתהלל. מלשון הלול ושבח:

שקר החן. אשר במה שתכין אל השכל פעמים יביא זה לטעות בדרושים העמוקים אשר לא תחובר להם יראת ה':