בְּ֭נִי לְחׇכְמָתִ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לִ֝תְבוּנָתִ֗י הַט־אׇזְנֶֽךָ׃

בני לחכמתי הקשיבה וגו':

בני לחכמתי - [לשמור מזמות - שתשמור המזימות בלבך, ינצורו בעסק הלמוד:]

בני לחכמתי הקשיבה. עוד זה מדברי דוד שאמר לשלמה בני שמע להחכמה אשר למדתיך:

בני לחכמתי הקשיבה, שהם חקי החכמה, שכבר התבאר שאין על חקי החכמה מופת רק הם מקובלים בקבלה וצריך שתקשיב אותם ותקבלם, לתבונתי הט אזנך, והתבונה הוא מה שהאדם מבין אותם מדעתו ומוציא דבר מתוך דבר ע"י בינתו, הט אזנך לשקול אותם בפלס בינתך:

בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך. בני הקשיבה לחכמתי והט אזנך לתבונתי: