מִשְׁלֵי ט׳ · ט״ו

לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ הַֽ֝מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לקרא לעוברי דרך - המישרים אורחותיהם והולכים לתומם, וכוונתה להטעותם הפך קרואי הטועים, שכוונתה להישיר דרכם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

לעוברי דרך. להעוברים שם דרך מהלכם ההולכים באורח מישור בדרכי ה׳ והיא ענין מליצה לומר שהנפש המתאווה תסית לעבירה ומראה ערבות ותענוג העבירה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

לקרא לעוברי דרך, את אלה שלא הגיעו עדיין אל עיר, רק הולכים בדרך, ר"ל שעדיין לא תקנו מדותיהם ולא התישבו בדעתם, והם עוברים בדרכי הנפש המישרים אורחותם, שרוצים לישר אורחותם אל היושר והשיווי, כי כל אדם רוצה לישר ארחו, ונפש האדם ישרה היא בטבעה אם לא תתעהו הכסילות וציורים הרעים והתאות מני דרך, (ודרך הוא הדרך הגדול והארחות הם המסתעפות, כי הטעות והספק יהיה בארחות הפרטיים שבם ילכדוהו האורבים ויעוותוהו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

לקרא. ושם קרת לעוברי דרך המישרי' אורחותם בדרכי העיון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל