רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11כִּי עַד סִירִים סְבֻכִים. כְּלוֹמַר פִּתְאֹם תָּבֹא עֲלֵיהֶם מַכָּתָם וְלֹא יֵרְדוּ מִכְּבוֹדָם מְעַט מְעַט, כִּי בְּעוֹד שֶׁהַסִּירִים וְהַקּוֹצִים נִסְבָּכִים נִשְׁרָשִׁים בְּחָזְקָה.
וּכְסָבְאָם סְבוּאִים. וְעוֹדָם בְּמִשְׁתֵּיהֶן וּבְשִׂמְחָתָן, וְיֵשׁ פּוֹתְרִין ״כִּי עַד סִירִים״ לְשׁוֹן ׳הֲסָרָה׳.
אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ. אֲשֶׁר נִתְמַלֵּא וְנִגְמַר בִּשּׁוּלוֹ וְיָבֵשׁ.
מָלֵא. אשובי״ר בְּלַעַ״ז, וְכֵן ״מְלֵאָתְךָ״, ״הַמְלֵאָה הַזֶּרַע״.
