רִכְבָּהּ. רֹב רֶכֶב שֶׁבָּהּ, קרטדי״ן בְּלַעַ״ז, הֵ״א יְתֵרָה, הֵפֶךְ הַלָּשׁוֹן לְרִבּוּי מַרְכָּבוֹת, וְכֵן (יחזקאל כד:ו) ״סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָהּ בָּהּ״, זֹהַם רַב.
וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל מַלְאָכֵכֵה. קוֹל מַלְאָכֵיךְ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה כְּבָר רַבְשָׁקֵה וַחֲבֵרָיו שְׁלוּחֵי אַשּׁוּר (ישעיה לז:יג) ״וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית״.
הָא אֲנָא שְׁלַח רוּגְזִי עֲלָךְ אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת וְאַדְלֵיק בְאֶשְׁתָּא רְתִיכָךְ וְכַפְרָנָךְ תִּקְטוֹל חַרְבָּא וֶאֱשֵׁיצֵי מֵאַרְעָא סְחוֹרְתִּיךְ וְלָא יִשְׁתְּמַע עוֹד קַל אִזְגַדָךְ:
הנני אליך - נינוה.
בעשן - מרוב חום האש, והטעם על חרון השם.
טרפך - הטרף שהיית טורפת וה"א מלאככה, תחת יו"ד סימן לשון נקבה, כמו עוניכי תחלואיכי והטעם רבשקה וכתוב: ביד מלאכיך:
הנני אליך. הנה אני אלחם בך:
והבערתי. אשרוף רוב הרכב שבה בהעלאת עשן השמים לגודל השרפה:
וכפיריך. ר״ל בניך וזרעם תאכל החרב:
והכרתי וגו׳. ר״ל עוד לא תטרוף בארץ לשלול את העכו״ם:
קול מלאככה. שהיו מרימים קול על ארצות העכו״ם ליראם ולבהלם וכמו שעשה רבשקה על ירושלים כמ״ש (במ״ב ובישעי׳):
והבערתי. ענין שריפה:
רכבה. קבוצת המרכבות:
מלאככה. מל׳ מלאך ושליח:
הנני משיב הנני אליך נאום ה', ר"ל זה היה בגזרת ה', והבערתי בעשן רכבה של המלכה, שהיא הועלתה למוקד עם רכב שלה ועגלת צב כמ"ש והוצב גולתה הועלתה ונחנקה בעשן המוקד, וכפיריך תאכל חרב גם יתר בניו שנשארו תאכל אותם חרב האויב (וכבר מובא בדברי המפ' שדרך צודי אריות להבעיר עשן במעון האריה ואז יצאו הכפירים מחוריהם ויהרגום הציידים בחרב) ועי"כ והכרתי מארץ טרפך שלא תטרף עוד גוים רבים, וגם לא ישמע עוד קול מלאככה אשר ביד מלאכיך חרפת ה':
