כָּל מִבְצָרַיִךְ תְּאֵנִים עִם בִּכּוּרִים. כָּל עָרֵי מִבְצָרֶיךָ יִהְיוּ נוֹחִים לִכָּבֵשׁ וְלָבֹז מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, כְּאִילָנֵי תְאֵנִים, וּכְשֶׁהֵן עִם בִּכּוּרוֹת מְבֻשֶּׁלֶת שֶׁבָּהֶם, שֶׁכְּשֶׁמְּנִיעִים הָאִילָן נוֹפְלִים הַבִּכּוּרִים לְתוֹךְ פִּי הָאוֹכְלִים.
תְּאֵנִים. אִילָנֵי תְאֵנִים.
אִם יִנּוֹעוּ. אֲשֶׁר אִם יִנּוֹעוּ בְּיַד אָדָם בְּחָזְקָה.
כָּל כְּרַכָּךְ דָמָן לְתֵינִין בַּכִּירָן דְאִם יְרַעֲדוּנוּנוּן יִתְּרוּן וְיִשְׁתָּאֲרוּן בְּהוֹן צְמוּקִין דְכָשְׁרִין לְמֵיכַל:
כל - הטעם מעצמם יפלו וילכדו.
כל מבצריך. עריך המבצרים יהיו נוחים לכבוש כאלו היו תאנים והם מבוכרים בבשול כי אז אם ינועו את האילן נופלים הם מעצמם על פי הרוצה לאכלם כן בנקל יכבוש נ״נ את ערי מבצריך:
עם בכורים. כמו ובכורים וכן אדמוני עם יפה עינים (ש״א טו) ור״ל ויפה עינים:
בכורים. ענין גמר הבשול כמו בכורה אותה נפשי (מיכה ז׳:א׳):
ינועו. מל׳ הנעה והנדה:
כל מבצריך תאנים עם בכורים שבתנועה קלה אם ינועו יפלו מן האילן על פה של האוכל והתאנים הבכורים יפלו בקל יותר מן התאנים שלא נתבכרו, כן המבצרים שיתבכרו עתה יהיו יותר בנקל לכבשם:
