נָמוּ רֹעֶיךָ. לְשׁוֹן ׳תְּנוּמָה׳.
יִשְׁכְּנוּ. אֵין יְכוֹלִים לָקוּם.
נָפֹשׁוּ. כְּמוֹ ׳נָפֹצוּ׳, וְכָל הָאוֹתִיּוֹת הַיּוֹצֵאת מִמּוֹצָא אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בָּזוֹ, זַיִ״ן שִׁי״ן סָמֶ״ךְ צָדִ״י, כֻּלָּן יוֹצְאִין מִסּוֹף הַלָּשׁוֹן וְשׁוּלֵי הַשִּׁנַּיִם.
אִתְּבָרוּ גִבָּרָךְ מַלְכָּא דְאַתּוּר גְלוֹ עַם מַשִׁרְיָתָךְ אִתְבַּדָרוּ עַמָךְ עַל טוּרַיָא וְלֵית דְמַכְנִישׁ:
נמו - כמו: לא ינום.
ישכנו - כמו ישקטו ולא יתנועעו.
נפושו - נפזרו, וכמוהו: ופשו פרשיו. והטעם: כמו נפשטו וכמוהו ויצאתם ופשתם:
נמו רועיך. מנהיגי המלחמה כאלו נתנמנמו בשינה ועזבו הנהגת המלחמה:
ישכנו אדיריך. הגבורים שוכנים במקומם ואינם הולכים למלחמה מול האויב:
נפשו עמך. המון העם מצאו נופש ומרגוע על ההרים ואין מי מקבצם לרדת אל המלחמה:
נמו. מל׳ תנומה ושינה:
רועיך. מנהיגיך:
אדיריך. גבוריך:
נפושו. הוא מל׳ נופש ומרגוע כמו שבת וינפש (שמות לא):
נמו, מפרש כי כן נמו רועיך היינו המנהיגים שמנית על החיל נמו בשינה, ועי"כ ישכנו אדיריך הגבורים שלך שכנו במשכנותיהם ולא יצאו להלחם, וכן נפשו עמך כל עם המלחמה שבת וינפש, ולא לחמו, ועתה הם על ההרים ואין מקבץ, זה הנמשל של שמש זרחה ונודד, נפוצו על ההרים ואין מקבץ אותם:
