זְכׇר־נָא֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֛יתָ אֶת־מֹשֶׁ֥ה עַבְדְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֣ם תִּמְעָ֔לוּ אֲנִ֕י אָפִ֥יץ אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּֽים׃

אתם תמעלו. כאשר אתם תמעלו ואני אפיץ וכו׳:

תמעלו. ענין חטא ופשע:

אפיץ. אפזר:

זכר, אמנם הלא צוית את משה לאמר אתם תמעלו (ל' מעילה נופל על המועל ומכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או במועל בהקדש), ר"ל שתמעלו במצותיו שהתחייבתם בשמירתם, ואני אפיץ אתכם בעמים ואקח את ארצכם במשכון, ושבתם, אבל אם תשובו ותשלמו את החוב אחזור לכם המשכון בחזרה, והביאותים אל המקום, (ותפס הלשון אשר צוית את משה כי התשובה היא מ"ע):