וּבְכׇל־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּהֲנֵֽינוּ׃

ובכל זאת. ובכל הרעה הזאת הבאה עלינו אנחנו כורתים אמנה להקב"ה להאמין ולבטוח בו:

ובכל זאת - ר"ל בכל זאת הצרה אנו כורתים לעשות אמנה וקיום ללכת בתורת האלהים, אשר נתנה ביד משה, ושלא נתן מבנותינו לעמי הארץ.

ובכל זאת. מוסב למעלה שאמר הנה אבותינו היו במלכות ובטובה ועכ״ז לא עבדוך ואנחנו הלא עבדים ובצרה גדולה ובכל זאת אנחנו כורתים ברית אמנה ומקוימת לעובדיך וכותבים אותו בספר למען יהיה לזכרון:

ועל החתום. על גמר דברי הספר יחתמו שרינו וכו׳ בחתימות ידם לאות ולראיה שקבלו על עצמן כל הכתוב בספר:

אמנה. ענין קיום כמו יאמן נא דברך (מ״א ה׳):

החתום. ענינו גמר וסוף ובדרז״ל כל חותמי ברכות (ברכות ס״ג):

ובכל זאת, הגם שאנחנו בצרה, אנחנו כורתים אמנה היינו ברית נאמן וקיים, הפך אבותינו שלא עבדו את ה' מרוב כל, ועל החתום, היינו בספר שעליו חתמו, ויתכן לאמר שהיה דרכם בכל דבר הנעשה לקיום לכתוב הדבר בשני ספרים, אחד ספר הגלוי ואחד ספר החתום, וכמ"ש בירמי' (ל"ב י"א י"ד) ובס' הגלוי היו חותמים מבפני' ובספר החתו' היו חותמי' מבחוץ, כמ"ש חז"ל גט פשוט עדיו מתוכו מקושר עדיו מבחוץ, וסדר החתימות היו הכהנים ואח"כ הלוים ואח"כ השרים, וזה היה בספר הגלוי, אבל בספר החתום שקפלו את החתומים לחוץ נתהפך ונקראו האחרון בראשונה, תחלה השרים ואח"כ הלוים ואח"כ הכהנים, וז"ש ועל החתום, היינו ספר החתום, היה הסדר שרינו לוינו וכהנינו:

ועם כל זאת אנחנו כורתים ברית אמת לקיים את דברי התורה ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת ה' ולשמור ולעשות מצותיו ומשפטיו וחקיו כמו שאמרה התורה תחת אשר לא עבדת. וכבר כתבנו זה הברית אשר אנחנו כורתים ועל החתום כל המנהיגים והם השרים והלוים והכהנים והנה זכרם בשמות: