וְרָאשֵׁ֣י הַ֠לְוִיִּ֠ם חֲשַׁבְיָ֨ה שֵֽׁרֵבְיָ֜ה וְיֵשׁ֤וּעַ בֶּן־קַדְמִיאֵל֙ וַאֲחֵיהֶ֣ם לְנֶגְדָּ֔ם לְהַלֵּ֣ל לְהוֹד֔וֹת בְּמִצְוַ֖ת דָּוִ֣יד אִישׁ־הָאֱלֹהִ֑ים מִשְׁמָ֖ר לְעֻמַּ֥ת מִשְׁמָֽר׃

וראשי הלוים. עתה חזר לחשוב ראשי הלוים שהיו בימי יויקים כדרך שחשב ראשי אבות הכהנים:

ואחיהם. שאר ראשי האבות היו לנגדם ר״ל שוה להם אלו כאלו להודות ולהלל בההלולים אשר צוה דוד להלל בהם:

משמר לעומת משמר. כל משמר היה שוה למשמר האחד ולא היה להאחד מעלה ויתרון על האחר והוא כפל ענין במ״ש:

וראשי הלוים, זה נמשך למטה עמ"ש אלה בימי יויקים. אמנם בימי יויקים ובימי נחמיה ועזרא שכולם היו בזמן אחד היו ראשי הלוים חשביה שרביה וישוע שהם אלה שעלו עם זרובבל כמו שחשב בפסוק ח' ט' שרביה וישוע ומתניה ובקבקיה וכן חשבם בסימן י' ובסי' י"א, וזה כמ"ש בפסוק כ"ב שהלוים לא נשתנו בימי יויקים, והנה חשביה שרביה וכו' היו ממונים להלל להודות והיו ממונים על המשוררים והמנצחים, ומתניה ובקבקיה עבדיה וכו' היו שוערים ושומרים משמר באספי השערים, ר"ל בסף השער שומרי הסף, (וכמ"ש י"א י"ז - י"ט):

וראשי הלוים חשביה וגו'. הם ראשי משמרות המשוררים והם היו מהללים ומודים לה' יתברך במצות דוד איש האלהים: