וָאֹמַ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב וְאִם־יִיטַ֥ב עַבְדְּךָ֖ לְפָנֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר תִּשְׁלָחֵ֣נִי אֶל־יְהוּדָ֗ה אֶל־עִ֛יר קִבְר֥וֹת אֲבֹתַ֖י וְאֶבְנֶֽנָּה׃

אם על המלך טוב. ר״ל אם רוצה המלך בזה:

ואם ייטב עבדך. אם אני טוב ומקובל ואהוב לפניך:

אשר תשלחני. ר״ל שאלתי ובקשתי אשר תתן לי רשות ללכת אל מדינת יהודה וכו׳:

ואבננה. אבנה אותה:

אם, ר"ל אם הדבר בעצמו טוב לפניו לבנות את העיר החרבה, ואם ייטב עבדך, להיות השליח לזה, ועז"א אם ייטב עבדך אשר תשלחני, ואם על המלך טוב ואבננה: