וְאַל־תְּכַס֙ עַל־עֲוֺנָ֔ם וְחַטָּאתָ֖ם מִלְּפָנֶ֣יךָ אַל־תִּמָּחֶ֑ה כִּ֥י הִכְעִ֖יסוּ לְנֶ֥גֶד הַבּוֹנִֽים׃

ואל תכס. ר״ל עונם יהיו מגולים ונראים להעלות חמה ולנקום נקם:

כי הכעיסו. בעת לעגם הראה כעס מול בוני החומה בחושבם שעי״ז ירפו ידיהם מן המלאכה:

תכס. כמו תכסה:

אל תמחה. אל תמחוק: