וָֽאַעֲמִ֞יד מִֽתַּחְתְּי֧וֹת לַמָּק֛וֹם מֵאַחֲרֵ֥י לַחוֹמָ֖ה (בצחחיים) [בַּצְּחִיחִ֑ים] וָֽאַעֲמִ֤יד אֶת־הָעָם֙ לְמִשְׁפָּח֔וֹת עִם־חַרְבֹתֵיהֶ֛ם רׇמְחֵיהֶ֖ם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶֽם׃

בצחיחים - כמו: צחיח סלע.

מתחתיות למקום. מתחת מקום הבנין מאחורי החומה כלפי החוץ:

בצחיחים. בגבה הסלעים:

ואעמוד. יפרש אמריו לומר שהעמיד שם את העם כל המשפחה לעצמה עם חרבותיהם וכו׳ למען ישמרו את הבונים:

בצחיחים. בעליונות הסלעים מקום היובש שבו והוא מלשון צחה צמא (שם ה׳) וכן על צחיח סלע (יחזקאל כ״ד):

רמחיהם. חניתות:

השאלות:(ז - ח) למה אמר ב' פעמים ואעמיד?, מהו וארא מה ראה?:

ואעמיד, וכאשר ידע נחמיה על נכון ע"פ היהודים המרגלים המקום ששם יפלו האויבים עליהם, לכן העמיד מתחתיות המקום ההוא המיועד לביאת האויבים שמה, מאחרי לחומה העמיד שם אנשי מלחמה שישבו במארב בסתר אחרי החומה נסתרים בצחיחים [כמו צחיח סלע] תחת הסלעים, שבבוא האויבים יורו עליהם מן המארב, וגם ואעמיד את העם למשפחות, וגם העמיד באותו מקום את העם שיעמדו בגלוי נגד האויב מחולקים למשפחות מחנות מחנות, וכולם בין האורב מאחרי החומה בין עם המלחמה עמדו עם חרבותיהם ורומחיהם מוכנים למלחמה: