נְחֶמְיָה ז׳ · ע״ב

וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֡ם וְהַשּׁוֹעֲרִים֩ וְהַמְשֹׁרְרִ֨ים וּמִן־הָעָ֧ם וְהַנְּתִינִ֛ים וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶ֑ם {ס} וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ומן העם. מבני יהודה ובנימין:

וכל ישראל. הם מיתר השבטים:

בעריהם. אשר היו ערי נחלתם עד שלא גלו:

ובני ישראל בעריהם. ואז היו בני ישראל בערי נחלתם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ויגע. כמו והגיע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל