וַתִּמְשֹׁ֤ךְ עֲלֵיהֶם֙ שָׁנִ֣ים רַבּ֔וֹת וַתָּ֨עַד בָּ֧ם בְּרוּחֲךָ֛ בְּיַד־נְבִיאֶ֖יךָ וְלֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ וַֽתִּתְּנֵ֔ם בְּיַ֖ד עַמֵּ֥י הָאֲרָצֹֽת׃

ותמשך עליהם - השנים הם המשוכות והטעם הארכת להם אולי ישובו.

ביד נביאיך - כאילו רוחך בידם וברשותם.

ותמשוך. ר״ל משכת עליהם חסד:

ברוחך. ברוח נבואה הבאה מעמך:

ולא האזינו. לא הטו אוזן לשמוע:

ותמשוך, כי זה נמשך שנים רבות, ותעד בהם אז העיד ע"י הנביאים את הגזר שגזר עליהם, שהם הנביאים שקמו מימי עוזיהו מלך יהודה ואילך שכולם נבאו על הגלות, והם לא האזינו, ואז ותתנם ביד עמי הארצות שהוא מגלות עשרת השבטים ע"י אשור עד גלות יהודה ובנימין:

והנה הארכת העונש מרוב רחמיך ומשכת עליהם שנים רבות והעידות בם ברוחך שהיתה על נביאיך ובידם שלחת להם הדברים להוכיחם ולא שמעו אל דבריך לקחת מוסר והיה זה סבה שנתת אותם ביד עמי הארצות והם מלך אשור ומלך בבל והם הרגו בהם הרג רב: