וְעַתָּה֙ כִּ֣י אׇמְנָ֔ם כִּ֥י (אם) גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי׃

וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי. אִם כְּתִיב וְלֹא קְרִי. כְּלוֹמַר, מַשְׁמַע סָפֵק וַדַּאי יֵשׁ גּוֹאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי. (סְפָרִים אַחֵרִים: "כִּי אִם" מַשְׁמַע סָפֵק וְהוּא וַדַּאי.) אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שַׂלְמוֹן וֶאֱלִימֶלֶךְ וְטוֹב אַחִים הָיוּ. וּמַהוּ "אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ"? לְעוֹלָם קוֹרֵא אָדָם אֶת דּוֹדוֹ אָחִיו, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו". וַהֲלֹא אַבְרָהָם דּוֹדוֹ הָיָה? כָּךְ הָיָה בֹעַז לֶאֱלִימֶלֶךְ בֶּן אָחִיו, קְרוֹבוֹ שֶׁל מַחְלוֹן, אֲבָל טוֹב הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר:

קָרוֹב מִמֶּנִּי. שֶׁהוּא אָח וַאֲנִי בֶן אָח:

ועתה, ר"ל אמנם ליבמך עתה תיכף א"א, כי אמנם הגם שזה אמת כי גואל אנכי, בכ"ז לא אוכל ליבמך עתה באשר וגם יש גואל קרוב ממני והוא קודם לזה, וע"כ: