פְּלֹנִי אַלְמֹנִי. וְלֹא נִכְתַּב שְׁמוֹ לְפִי שֶׁלֹּא אָבָה לִגְאֹל:
פְּלֹנִי אַלְמֹנִי. מְתֻרְגָּם בַּנְּבִיאִים "כַּסִּי וְטָמִיר":
פְּלֹנִי. מְכֻסֶּה וְנֶעְלָם לְשׁוֹן "כִּי יִפָּלֵא", "הֲיִפָּלֵא מֵהַ' דָּבָר":
אַלְמֹנִי. אַלְמוֹן מִבְּלִי שֵׁם. (סְפָרִים אֲחֵרִים, אַלְמֹנִי שֶׁהָיָה אַלְמָן מִדִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהָיָה לוֹ לִדְרשׁ, עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית וְהוּא אָמַר, "פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי":)
עלה השער. כן היה מנהג והתורה לעדה.
פלוני אלמוני. יש אומרים שהוא מן 'מופלא', ו'אלמוני' מן 'אלם' שאין לו שם ידוע אצל המדבר.
ובועז עלה השער, ששם מושב הסנהדרין, והיה דעתו להזמין את הגואל ע"י שלוחא דבי דינא והזמין ה' שהגואל עבר שם ועז"א והנה הגואל עובר, שמלת הנה מורה דבר חדש כי לא היה דרכו לעבור דרך שם רק אשר דבר בועז מצד שדבר בועז שי"ל ענין עם הגואל הזמין ה' שיעבור, וע"כ אמר סורה שבה פה שיסור מדרכו שרוצה ללכת ולישב, וקראו פלוני אלמוני ר"ל שיש עמך דבר פלא, כמו לפלא נדר, שמורה על בחירת המחשבה, וענין אלמוני היינו קשר כמו מאלמים אלומים, כי דבר מן הקשר שיש לו עם גאולתו שיפלא ויברר דבר זה:
