וַיֹּ֙אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה נׇעֳמִ֔י הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃

חלקת השדה. יתכן שהיה השדה גדול, וחלק ממנו היה לאלימלך.

ויאמר לגואל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי. הנה אין לפרש שכבר מכרה לאיש אחר ורצה שיגאל את השדה מיד הלוקח דהא שדה אחוזה אינו נגאל בפחות משתי שנים ועוד דהא אמר ביום קנותך השדה מיד נעמי וע"כ פי' שהסכימה למכור אותו וכבר הוכרז ששדה זו עומדת למכור ודומה כאלו מכרה אותו למי שירצה לקנות [או ר"ל שרצתה למכור ואני אמרתי לה כי אגלה אזנך תחלה ושאומר לך קנה. ובזה יל"פ מ"ש ואם לא יגאל בלשון נסתר שהוא ספור מ"ש לנעמי שאמרתי לה שאגלה אזנך ושאומר לך נגד זקני עמי קנה אם תגאל גאל, כ"ז הבטחתי לה שאומר לך ואמרתי לה ואם לא יגאל הגואל וחסר יתר הדברים שזה א"צ לומר עתה ויובן מאליו]. והנה ממ"ש חלקת השדה משמע רק חלק מן השדה לא כולה [ודוחק לומר כמ"ש הראב"ע שאלימלך לא היה לו שדה שלמה] כי אחר שמתו האב ובניו לקחה נעמי חלק מן השדה בכתובתה וגם רות נטלה חלק בכתובתה, והודיע לו תחלה מהחלק של נעמי שהיא רוצה למכור חצי השדה שלה שי"ל בשדה של אלימלך: