שְׁמוֹת י׳ · י״ג

וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּ֘הוּ֮ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ וַֽיהֹוָ֗ה נִהַ֤ג רֽוּחַ־קָדִים֙ בָּאָ֔רֶץ כׇּל־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכׇל־הַלָּ֑יְלָה הַבֹּ֣קֶר הָיָ֔ה וְר֙וּחַ֙ הַקָּדִ֔ים נָשָׂ֖א אֶת־הָאַרְבֶּֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

משה נוטה מטהו, ״וה׳ נִהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבֹקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה״. רש״י מבאר ש״רוח הקדים״ היא רוח מזרחית שנשאה את הארבה, לפי שבא כנגדו, שמצרים היתה בדרום מערב. אבן עזרא מבאר ש״קדים״ הוא שם התואר, שכן ״קדמה מזרחה״, ונקרא קדים בעבור שמשם תחל השמש לזרוח, ולכן נקרא מערב ״אחור״. הפסוק מתאר את אמצעי הבאת הארבה: רוח מזרחית עזה שנשבה יום ולילה שלמים והביאה את הארבה ממקומו אל מצרים. שילוב הטבע - הרוח - בשירות המכה מדגיש את שליטת ה׳ בכל כוחות הבריאה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ורוח הקדים. רוּחַ מִזְרָחִית נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה, לְפִי שֶׁבָּא כְּנֶגְדוֹ, שֶׁמִּצְרַיִם בִּדְרוֹמִית מַעֲרָבִית הָיְתָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲרֵים משֶׁה יָת חֻטְרֵהּ עַל אַרְעָא דְמִצְרַיִם וַיְיָ דַבַּר רוּחַ קִדוּמָא בְּאַרְעָא כָּל יוֹמָא הַהוּא וְכָל לֵילְיָא צַפְרָא הֲוָה וְרוּחַ קִדוּמָא נְטַּל יָת גוֹבָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

קדים. שם התואר, כי קדמה מזרחה שם, ונקרא קדים בעבור שהוא נקדם בפאות כי משם תחל השמש לזרוח, על כן נקרא מערב אחור, כמו הן קדם אהלך ואיננו, ואחור ולא אבין לו (איוב כג ח):

נשא את הארבה. ממקומו, והניחו בכל ממלכות מצרים

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

רוח קדים הוא רוח מזרח ונקרא כן שממנו תקדים השמש לזרוח. ומערב נקרא אחור שמשם תאחר השמש לערוב כדכתיב הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל