וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם׃

הטרם תדע. הַעוֹד לֹא יָדַעְתָּ כִּי אָבְדָה מִצְרַיִם:

וַאֲמָרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה לֵהּ עַד אִמָתַי יְהֵי דֵין לָנָא לְתַקְלָא שַׁלַח יָת גֻבְרַיָא וְיִפְלְחוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲהוֹן הַעַד כְּעַן לָא יְדַעְתָּ אֲרֵי אֲבֵדַת מִצְרָיִם:

ויאמרו. פי' הטרם תדע, הטרם תרצה שיתברר לך כי אבדה מצרים:

הטרם תדע - וכי עדיין לא ידעת כי אבדה מצרים, בדבר ובברד ובשאר מכות?!

ויאמרו עבדי פרעה אליו ומה שכתוב למעלה הוא ועבדיו הם אותם שהשיאו עצה שלא לשלח רק את הגברים.

עד מתי יהיה דבר זה שאתה מעכבם. הטרם תדע כי אבדה מצרים תמיהה מתקיימת. וכי קודם שתשלחם אתה רוצה לדעת כי אבדה מצרים בשביל עקשותך.

עַד מָתַי יִהְיֶה וְגוֹ׳. לֹא שֶׁהִסְכִּימוּ לְשַׁלַּח יִשְׂרָאֵל בְּהֶחְלֵט, כִּי הַנְּבוּאָה שֶׁאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״הִכְבַּדְתִּי״ וְגוֹ׳ תַּכְחִישׁ זֶה, אֶלָּא שֶׁרָצוּ שֶׁיֵּלְכוּ בְּאֹפֶן שֶׁיַּחְזְרוּ וַדַּאי. וְלָזֶה תִּמְצָא כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ״ וְגוֹ׳ וְגֵרְשָׁם פַּרְעֹה, לֹא יָסְפוּ דַּבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה. גַּם פִּיהֶם עָנָה בָם כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בְּסֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה כִּי אֱלֹהֵי הָעִבְרִים הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא נָטָה יָדוֹ בָּהֶם לְשַׁלַּח יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹקְשִׁים בָּהֶם, וְאֵין לְךָ כְּפִירָה בַּאֲמִתּוּת הָעִנְיָן כָּזֶה.

הֲטֶרֶם תֵּדַע. פֵּרוּשׁ, הַאִם קוֹדֶם שֶׁתְּשַׁלְּחֵם תִּרְצֶה לָדַעַת שֶׁאָבְדָה מִצְרַיִם? לָזֶה שַׁלַּח אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ גֶּדֶר זֶה שֶׁל אֲבֵדַת מִצְרַיִם.

וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב בַּמֶּה הִסְכִּימָה דַּעְתָּם עַל אֲבֵדַת מִצְרַיִם אַחַר כָּךְ, וְשָׁתְקוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. וּלְהָבִין הָעִנְיָן נַשְׂכִּיל בַּחֲקוֹר בָּעִנְיָן מַה הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו מִתְּחִלַּת הָעִנְיָן, הַאִם יֵשׁ שׁוֹטֶה גָּמוּר בָּעוֹלָם שֶׁיִּסְבּוֹל כָּל הָרָעוֹת וְהַצָּרוֹת הָהֵמָּה וְיַכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת, וְעוֹד לוֹ שֶׁלָּקָה אֱלוֹהוֹ וְסָפוּ מִקְנָיו וְאָבְדוּ צִמְחֵי אֲדָמָה, וְכִמְעַט סָפוּ תַמּוּ, כְּאָמְרוֹ ״הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם״? וּמִן הַסְּתָם לֹא יֵאָמֵן כִּי כָּל כָּךְ טִפֵּשׁ הָיָה, וַהֲגַם כִּי הִקְשָׁה ה׳ אֶת רוּחוֹ, עִם כָּל זֶה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה סְבָרָא שֶׁבָּהּ יִתְגַּלֶּה טִפְּשׁוּתוֹ. וְתִגְדַּל הַקֻּשְׁיָא בִּרְאוֹת כִּי לֹא שָׁאַל ה׳ מִמֶּנּוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם (שמות ג:יח) כִּי ה׳ לֹא אָמַר פְּרָט זֶה אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, עִם כָּל זֶה הֲרֵי בְּכָל שְׁלִיחוּתָיו לֹא אָמַר אֶלָּא (שמות ה:א) ״וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר״, ״וְיַעַבְדֻנִי״ (שמות ה:ג), זֶה יַגִּיד כִּי לֹא לַחֲלוּטִין יְצַו ה׳.

וָאָבִין דָּבָר, כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר הִטְעָהוּ לְפַרְעֹה וּלְכָל עַמּוֹ אֹפֶן הַשְּׁלִיחוּת אֲשֶׁר שָׁלַח ה׳ לִשְׁלֹחַ יִשְׂרָאֵל לָחֹג בַּמִּדְבָּר, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא לָשׁוּב אַחַר כָּךְ. הֲרֵי הוּא גָּלוּי לְפַרְעֹה וּלְעַמּוֹ כִּי לֹא בְּהֶחְלֵט הוּא שׁוֹאֵל, וּמִזֶּה נָפַל הַטָּעוּת כִּי יֵשׁ בַּדָּבָר שְׁנֵי צְדָדִין: הָאֶחָד כִּי דְּבַר ה׳ אֱמֶת הוּא כִּי אֵינוֹ חָפֵץ אֶלָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְהַשֵּׁנִי כִּי הַדְּבָרִים בָּאוּ דֶּרֶךְ עָרְמָה וְאֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיאָם לַחֲלוּטִין. וּלְפִי זֶה הַדְּבָרִים מְעִידִים כִּי כִּבְיָכוֹל אֵין כֹּחַ בּוֹ לְהוֹצִיאָם בְּהֶחְלֵט, בַּר מִינָן, הָא לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעָה חַס וְשָׁלוֹם לָרָצוֹן אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְלָזֶה פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, לְצַד שְׁלִילַת עִקַּר הָאֱמוּנָה בָּהֶם, חָשְׁבוּ צַד הַשֵּׁנִי, וְלָזֶה הִקְשׁוּ עָרְפָּם וּמֵאֲנוּ לְקַבֵּל מַאֲמַר ה׳, כִּי אָמְרוּ אֵין בְּכֹחוֹ חַס וְחָלִילָה לְהַכְרִיחַ הֶכְרֵחַ גָּדוֹל, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הַמֻּפְלָא שֶׁעָרוֹם יַעְרִים. וְלָזֶה הִקְשׁוּ לִבָּם, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ עֲבָדָיו שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁבַע מַכּוֹת וְהִתְרָה בְּמַכָּה שְׁמִינִית שֶׁל הָאַרְבֶּה, נָתְנוּ לֵב לְצַדֵּד צַד הָרִאשׁוֹן, כִּי הָאֱמֶת הוּא שֶׁטַּעְמוֹ שֶׁל הָאֱלוֹהַּ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לְהוֹצִיאָם לַחֲלוּטִין. וְהוּא אָמְרָם עַד מָתַי יִהְיֶה וְגוֹ׳ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין כַּוָּנַת ה׳ אֶלָּא עַל פְּרָט זֶה, וְהַטַּעַם שֶׁבּוֹ הִכְרַחְנוּ הַדָּבָר כִּי הִכַּרְנוּ כִּי כֹּל יָכוֹל, וְאִם הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁיֵּלְכוּ לַחֲלוּטִין הָיָה אוֹמֵר כֵּן בְּפֵרוּשׁ וִיאַבֵּד כָּל מְסָרֵב וּמְמָאֵן בִּדְבָרָיו. וְאָמְרוּ הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם בַּמַּכּוֹת אֲשֶׁר הִכָּה, הָא לָמַדְתָּ כִּי יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וּלְפִי זֶה הִכְרִיחוּ שְׁנֵי דְבָרִים: הָאֶחָד שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא יֵלְכוּ בְּהֶחְלֵט, וְהִצְדִּיקוּ מִפִּלְאֵי הַמַּכּוֹת, כִּי אִם הָיָה ה׳ חָפֵץ לְהוֹצִיאָם בְּהֶחְלֵט - אֵין מִיָּדוֹ מַצִּיל.

וְתִמְצָא כִּי נִתְחַכֵּם פַּרְעֹה הָרָשָׁע וֶהֱשִׁיבָם בְּמִרְמָה, ״וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְגוֹ׳, וַיֹּאמֶר לָהֶם מִי וָמִי הַהוֹלְכִים״, וֶהֱשִׁיבוּהוּ ״בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ״, וְאָמַר לָהֶם ״רָעָה נֶגֶד וְגוֹ׳, לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְגוֹ׳ כִּי אוֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם״ וְגוֹ׳. וּמֵאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה נִסְתְּרָה דַּעַת עַבְדֵי פַרְעֹה, כִּי לֹא כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁאֵין הֲלִיכָתָם אֶלָּא לְשָׁעָה, שֶׁהֲרֵי מֵהָעִנְיָן מוּכָח כִּי עָרְמָה בַּדָּבָר, וַהֲלִיכָתָם הֲלִיכַת עוֹלָם. וּלְפִי זֶה חָזְרוּ גַּם כֵּן לַמֵּחוּשׁ הָרִאשׁוֹן, כִּי זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא כֹּל יָכוֹל כַּנִּזְכָּר לְמַעְלָה, וּבָזֶה לֹא הוֹסִיפוּ לְדַבֵּר עוֹד כְּדִבְרֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים.