ליל שמרים. שֶׁהָיָה הַקָּבָּ"ה שׁוֹמֵר וּמְצַפֶּה לוֹ, לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ להוציאם מארץ מצרים:
הוא הלילה הזה לה'. הוּא הַלַּיְלָה שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי גוֹאֵל אֶת בָּנֶיךָ (מכילתא):
שמרים לכל בני ישראל לדרתם. מְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית וְגוֹ'" (פסחים ק"ט):
לֵילֵי נְטִּיר הוּא קֳדָם יְיָ לְאַפָּקוּתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם הוּא לֵילְיָא הָדֵין קֳדָם יְיָ נְטִירִין לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדָרֵיהוֹן:
ליל שמורים הוא לה'. על דרך הפשט בעבור שהזכיר ליל שמורים הוא לה', ובסוף שמורים לכל בני ישראל לדורותם, נראה כי הטעם בעבור שהשם שמרם, ולא יתן המשחית לבוא אל בתיהם לנגוף, צוה שיהיה זה הלילה שמורים לכל בני ישראל לדורותם, והטעם אכילת הפסח על משפטו, ומצות ומרורים בלילה הזה, ויש מפרשים אותו כטעם שומרי החומות (ש"ה ה ז) שלא ישנו רק יודו ויספרו גבורת השם בצאתם ממצרים, וככה רמזו חכמינו ז"ל, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית (הגדה של פסח):
ליל שמורים הוא לה' - מימות אביהם היה הקב"ה מצפה לזה הלילה להוציא את בני ישראל ממצרים, כמו שהבטיחם ולישראל הוא ליל שמורים.
לדורותם - לכל דורותם שמצפים לזה הלילה לחוג בו חג הפסח במשפטיו.
שמורים - לשון המתנה כמו: ואביו שמר את הדבר.
לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם. שֶׁהָיָה מְצַפֶּה לְהוֹצִיאָם, כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ, אֲבָל לֹא מָצָא אֶת יִשְׂרָאֵל מוּכָנִים וּרְאוּיִים לִגְאֻלָּה עַד אוֹתָהּ הַלַּיְלָה, וְאוֹתָהּ הָיָה מְשַׁמֵּר וּמְצַפֶּה כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַשֵּׁב אֶת הַקֵּץ.
הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שְׁמֻּרִים. וּכְמוֹ שֶׁהָיָה מִשְׁמָר וּמְצַפֶּה לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי גָלוּתָם בְּמִצְרַיִם, כֵּן הוּא מִשְׁמָר וּמְצַפֶּה לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל הָעֲתִידָה, כְּאָמְרוֹ "וְלָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם" (ישעיהו ל:יח).
לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם. כְּאָמְרָם (ראש השנה יא.) "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל".
ליל שמרים הוא לה' ששמרם מן המשחית בנגפו את מצרים ולפיכך צוה הקב״ה שיהא גם הוא לישראל ליל שמורים לכל הדורות שישמרו אותו לילה שלא ישנו אלא יודו ויספרו את הנסים והגבורות שעשה אלוקים לנו באותו הלילה.
שמרים גיינו״ש בלע״ז. ד״א ליל שמרים שישמרו מלאכול בו את פסחיהם דוגמא תשמרו להקריב לי במועדו.
לֵיל שִׁמֻּרִים לַה׳. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם״, לְפִי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל (דברים רבה ד, ד): ״נֵרִי בְּיָדְךָ וְנֵרְךָ בְּיָדִי, שְׁמוֹר לִי וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר לְךָ, שְׁמוֹר נֵר מִצְוָה וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר נֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָדָם שֶׁבְּיָדִי״. וְהִנֵּה בְּלַיְלָה זוֹ שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל נֵר מִצְוַת הַפֶּסַח כְּכָל חֻקֹּתָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמָרָם וְלֹא נָתַן הַמַּשְׁחִית לָבוֹא בְּבָתֵּיהֶם. וְעַל שְׁמִירָה זוֹ אָמַר ״לֵיל שִׁמֻּרִים לַה׳ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״, וּכְנֶגֶד שְׁמִירַת יִשְׂרָאֵל הַמִּצְוֹת אָמַר ״שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם״. אֲבָל בָּרִאשׁוֹנָה לֹא נֶאֱמַר ״לְדֹרֹתָם״, כִּי שְׁמִירַת מִצְוַת הַפֶּסַח לְבַד הֻקְבַּע לְדוֹרוֹת, אֲבָל שְׁמִירָה מִן הַמַּזִּיקִים לֹא הֻקְבַּע לְדוֹרוֹת, כִּי בְּמִצְרַיִם לְבַד יָצָא הַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל וְלֹא לְדוֹרוֹת.
לֵיל שִׁמֻּרִים וְגוֹ׳. יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז חֲמִשָּׁה נִסִּים מֻפְלָאִים שֶׁזְּמַנָּם לַיְלָה זוֹ: א׳, בִּימֵי אַבְרָהָם כְּשֶׁהִכָּה אֶת אַרְבָּעָה מְלָכִים (בראשית יד:טו) ״וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה״. ב׳, בִּיצִיאַת מִצְרַיִם דִּכְתִיב (שמות יב:כט) ״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״. ג׳, בִּימֵי חִזְקִיָּה כְּשֶׁהִכָּה גַּבְרִיאֵל מַחֲנֵה סַנְחֵרִיב דִּכְתִיב (מלכים ב יט:לה) ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא״. ד׳, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר (אסתר ו:א) ״בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ״. ה׳, גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.
כְּנֶגֶד נֵס אַבְרָהָם אָמַר לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַנֵּס נִתְגַּלֵּית אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מב,א) שֶׁיֵּשׁ מֵהָאוּמּוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִים בְּנֵס הַצָּלָתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְהֶאֱמִינוּ בְּנֵס הַכָּאַת אַרְבָּעָה מְלָכִים. וּכְנֶגֶד מִצְרַיִם אָמַר לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּכְנֶגֶד נֵס חִזְקִיָּהוּ אָמַר הוּא הַלַּיְלָה הַיָּדוּעַ לָכֶם כָּרָשׁוּם בְּדִבְרֵי נָבִיא (מלכים ב יט,לה) ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ״ וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד נֵס מָרְדְּכַי אָמַר הַזֶּה לַה׳, וּכְנֶגֶד גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה אָמַר שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם, פֵּרוּשׁוֹ לְסוֹף הַדּוֹרוֹת בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.
