שְׁמוֹת י״ב · מ״ט

תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

תורה אחת תהיה לאזרח ולגר הגר בתוך ישראל. רש״י מבאר שהכתוב בא להשוות את הגר לאזרח אף לשאר מצוות שבתורה, ולא רק לעניין הפסח. אבן עזרא מוסיף שהגר הנזכר כאן הוא גר צדק, שנכנס לגמרי תחת כנפי ישראל, ולא גר שער, כלומר לא מי שרק מתגורר בשערי ישראל. הפסוק מבטא עיקרון יסודי של שוויון בין הגר לאזרח בקיום המצוות - הגר המצטרף לעם ישראל בברית מלאה חייב במצוות כמו האזרח וזוכה לאותה תורה. עיקרון זה, המופיע כאן בהקשר הפסח, מתרחב לכלל התורה ולכל הבא להסתופף בצל ישראל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

תורה אחת וגו'. לְהַשְׁווֹת גֵּר לָאֶזְרָח אַף לִשְׁאָר מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אוֹרַיְתָא חֲדָא יְהֵא לְיַצִיבָא וּלְגִיוֹרָא דְיִתְגַיְרוּן בֵּינֵיכוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

תורה. זה הגר הוא גר צדק לא גר שער:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

תורה אחת יהיה לשון זכר גבי נקבה בכמה מקומות.

הגר הגר בתוככם ולא לגר בשער הוא גר שער.

מקור: ספריא · נחלת הכלל