וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

ה׳ מדבר אל משה, ופסוק זה פותח את פרשת קידוש הבכורות. אבן עזרא מבאר שהכתוב אחז דרך קצרה, שכן משה עומד כנגד כל ישראל, כלומר הדיבור למשה הוא דיבור לכל העם. עוד מביא אבן עזרא בשם יפת שהמצווה על משה לקדש את הבכורים בפה, בדומה למה שמצינו אצל הכהן שמטמא בדיבור בלבד. הפסוק הוא הקדמה קצרה למצוות קידוש הבכור הבאה מיד אחריו, ומדגיש שהציווי מופנה אל משה כנציגו של כל ישראל. כך נפתחת פרשה חדשה של מצוות הקשורות ליציאת מצרים ולהצלת בכורי ישראל במכת בכורות.