וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

ה׳ מדבר אל משה, ופסוק זה פותח את פרשת קריעת ים סוף. אבן עזרא מבאר שאין ראוי למשכיל לחשוב על מעשה ה׳ מדוע עשה כן, כי כל מעשיו בחכמה, וחכמת האדם כאין נגדו. הוא מדגיש זאת מפני שבפרשה זו ציווה ה׳ שישובו ישראל אחורנית בדרך ערמה, כדי שיצא פרעה וירדוף אחריהם ויטבע בים, ומחשבות ה׳ עמוקות. הפסוק הוא הקדמה קצרה לתוכנית האלוהית שתיפרש בהמשך - הנחיית ישראל לחזור לכיוון מצרים כדי לפתות את פרעה לרדוף אחריהם. אבן עזרא מלמד שיש לקבל את הנהגת ה׳ באמונה, גם כשהיא נראית תמוהה, שכן היא נובעת מחכמה עליונה.