שְׁמוֹת י״ד · י״ט

וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

מלאך האלוהים ההולך לפני מחנה ישראל נסע והלך מאחוריהם, ועמוד הענן נסע מפניהם ועמד מאחוריהם. רש״י מבאר ש״וילך מאחריהם״ נועד להבדיל בין מחנה מצרים למחנה ישראל ולקבל את החצים והאבנים של מצרים, ומעיר שכאן נאמר ״מלאך האלהים״ ולא ״מלאך ה׳״, מפני ש״אלהים״ הוא לשון דין. אבן עזרא מסביר שאירוע זה היה קודם לציווי ״דבר אל בני ישראל ויסעו״, ומאריך בעניין שלושת הפסוקים הסמוכים שכל אחד בן שבעים ושתיים אותיות. הפסוק מתאר את מעבר ההגנה האלוהית אל מאחורי ישראל - הענן והמלאך חוצצים בין המחנות ומגינים על ישראל מפני צבא מצרים בלילה קריטי זה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וילך מאחריהם. לְהַבְדִּיל בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל חִצִּים וּבָלִיסְטְרָאוֹת שֶׁל מִצְרַיִם. בְּכָל מָקוֹם הוּא אוֹמֵר מַלְאַךְ ה' וְכָאן מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, אֵין אֱלֹהִים בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דַּיָּן, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִין בַּדִּין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אִם לְהִנָּצֵל אִם לְהֵאָבֵד עִם מִצְרַיִם (שם):

ויסע עמוד הענן. כְּשֶׁחָשְׁכָה וְהִשְׁלִים עַמּוּד הֶעָנָן אֶת הַמַּחֲנֶה לְעַמּוּד הָאֵשׁ, לֹא נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל לְהִסְתַּלֵּק עַרְבִית לְגַמְרִי, אֶלָּא נָסַע וְהָלַךְ לוֹ מֵאַחֲרֵיהֶם לְהַחֲשִׁיךְ לְמִצְרַיִם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְטַל מַלְאֲכָא דַיְיָ דִמְדַבַּר קֳדָם מַשְׁרִיתָא דְיִשְׂרָאֵל וַאֲתָא מִבַּתְרֵיהוֹן וּנְטַל עַמּוּדָא דַעֲנָנָא מִן קֳדָמֵיהוֹן וּשְׁרָא מִבַּתְרֵיהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויסע מלאך האלהים. זה היה קודם דבר אל בני ישראל ויסעו, והנה פי' וכבר נסע, וכבר הראיתיך רבים כזה, ובעבור שאלה הג' פסוקים דבוקים זה עם זה וכל אחד יש בו ע"ב אותיות, ע"כ מצאנו בספרים כתוב סימן סוד השם המפורש, ולפי דעתי בעבור כי מספר השם הנכבד יעלה לע"ב אותיות כאשר אפרש בפ' כי תשא על כן כתוב ככה, ובס' רזיאל הרוצה לעשות שאלת חלום, יקרא בתחלת הלילה פסוק, ויהי בשלשים שנה (יחז' א א), כי הוא ע"ב אותיות:

מלאך האלהים. הוא השר הגדול ההולך בענן והוא הכתוב עליו, וה' הולך לפניהם יומם (למעלה יג כא) וכאשר נסע זה המלאך ההולך לפני מחנה ישראל והלך מאחריהם, נסע עמוד הענן עמו והאומר כי מלאך האלהים הוא הענן יראה לנו אנה מצאנו עמוד הענן נקרא מלאך האלהים, ואם המלאך הוא העמוד, למה אמר פעם אחרת ויסע עמוד הענן מפניהם ואם השיב לנו הטעם כפול אין משפט לשון הקדש לכפול רק הנבואות והתוכחות, רק המספר כי כן היה המעשה אין ראוי לכפול:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויסע מלאך האלהים - המוליך את עמוד הענן.

לפני מחנה ישראל וילך - המלאך.

מאחריהם - ומתוך כך.

ויסע העמוד מפניהם ויעמוד מאחריהם - כי המלאך הוליכו להפסיק בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל וישם מאפל ביניהם כדכתיב ביהושע: שלא יוכלו לקרב זה אל זה כל הלילה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. בְּעַמּוּד הָאֵש.

וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם. לְהַתִּיךְ אוֹתָם תְּהוֹמוֹת שֶׁקָּפְאוּ בְּלֵב יָם לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעָבְרָם, כְּדֵי לַהֲפוֹךְ קַרְקַע הַיָּם לְטִיט כַּאֲשֶׁר יַעַבְרוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, כִּי לֹא הָיָה צָרִיךְ אָז שֶׁיֵּלֵךְ עַמּוּד הֶעָנָן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ, כִּי הַדֶּרֶךְ שֶׁנַּעֲשָׂה בִּבְקִיעַת הַיָּם הָיָה מַנְהִיגָם.

וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם. מֵאַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵאַחֲרֵי עַמּוּד הָאֵשׁ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויסע מלאך האלהים הוא המוליך את עמוד הענן ומתוך כך ויסע עמוד הענן. מלאך האלהים הוא שנאמר וה׳‎ הולך לפניהם, ומפני שהוא שלוחו של הקב״‎ה קורא לו הכתוב ה'. ד״‎א ויסע מלאך הכתוב סתם דבריו בתחלתו שלא הודיע מי הוא המלאך ההולך לפניהם ואח״‎כ פי׳‎ שהוא עמוד הענן, והיה החשך בין ישראל ובין מצרים כמו שמפרש והולך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. יָאִיר נָתִיב כָּתוּב זֶה בְּמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות י״ג כ״א) ״וַה׳ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם״ וְגוֹ׳ כִּי שְׁלֹשָׁה עֲנָנִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לְיִשְׂרָאֵל: אֶחָד לִפְנֵיהֶם לָתוּר לָהֶם מָקוֹם וְגוֹ׳, וְהַשֵּׁנִי לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מֵחוֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַשְּׁלִישִׁי לְהָאִיר לָהֶם בַּלַּיְלָה. וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים שֶׁהוּא הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְהוּא הֶעָנָן הָרִאשׁוֹן שֶׁמּוּזְכָּר בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א׳ ל״ג) שֶׁאָמַר ״הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם״ נָסַע וְהָלַךְ לְאַחֲרֵיהֶם. וְאָמַר עוֹד כִּי הֶעָנָן הַמְשַׁמֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם שֶׁזְּמַנּוֹ כָּל הַיּוֹם, שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִנְסֹעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא הַמּוּזְכָּר בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים דִּכְתִיב (שם) ״וּבֶעָנָן יוֹמָם״, גַּם הוּא נָסַע וְעָמַד לְאַחֲרֵיהֶם. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי שְׁנֵי עֲנָנִים שֶׁהָיוּ לִפְנֵיהֶם נָסְעוּ לְאַחֲרֵיהֶם, וְטַעַם הַשֵּׁנִי כְּדֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ לִפְנֵיהֶם בִּלְתִּי דַּעַת מְקוֹם תַּחֲנוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה, פֵּרוּשׁ כִּי הֻצְרַךְ לִשְׁנֵיהֶם לְהַחְשִׁיךְ בִּפְנֵיהֶם לְבַל יֵדְעוּ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה בּוֹ אוֹרָה הַלַּיְלָה, וְהָאוֹר יַגִּיד לָהֶם מָקוֹם. לָזֶה כִּסָּה חֹשֶׁךְ פְּנֵיהֶם, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ חֹשֶׁךְ לְבַד כִּי יַבְהִיק אוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמוֹשְׁבוֹתָם, לָזֶה עָשָׂה ה׳ שְׁנַיִם - הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל