שְׁמוֹת י״ד · כ״ד

וַֽיְהִי֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּשְׁקֵ֤ף יְהֹוָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֔יִם בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ וְעָנָ֑ן וַיָּ֕הׇם אֵ֖ת מַחֲנֵ֥ה מִצְרָֽיִם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

באשמורת הבוקר השקיף ה׳ אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן, ויהם את מחנה מצרים. רש״י מבאר ששלושת חלקי הלילה קרויים אשמורה, וזו שלפני הבוקר קרויה ״אשמורת הבוקר״, ומסביר שהלילה חלוק למשמרות של שירת מלאכי השרת. אבן עזרא מבאר שהאל״ף במילה ״אשמרת״ נוספת, וכי ״וישקף ה׳״ הכוונה למלאך ה׳, וכי ״ויהם״ - יתכן שבעבורו אמר המשורר ״קול רעמך בגלגל״. הפסוק מתאר את תחילת מפלת מצרים - עם עלות השחר משקיף ה׳ על מחנה מצרים ומהמם אותו, מכניס בו מבוכה ובהלה. זהו המפנה שבו הופכת הרדיפה לאסון: הצבא שנכנס אל הים בביטחון נתקף מהומה, בפתח פורענותו הקרבה בטביעת הים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

באשמרת הבקר. שְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַלַּיְלָה קְרוּיִין אַשְׁמוּרָה, וְאוֹתָהּ שֶׁלִּפְנֵי הַבֹּקֶר קוֹרֵא אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. וְאוֹמֵר אֲנִי, לְפִי שֶׁהַלַּיְלָה חָלוּק לְמִשְׁמְרוֹת שִׁיר שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כַּת אַחַר כַּת, לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, לְכָךְ קָרוּי אַשְׁמֹרֶת, וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס "מַטְּרַת":

וישקף. וַיַּבֵּט, כְּלוֹמַר פָּנָה אֲלֵיהֶם לְהַשְׁחִיתָם. וְתַרְגּוּמוֹ "וְאִסְתְּכִי" אַף הוּא לְשׁוֹן הַבָּטָה, כְּמוֹ "שְׂדֵה צוֹפִים", (במדבר כ"ג) - חֲקַל סָכוּתָא:

בעמוד אש וענן. עַמּוּד עָנָן יוֹרֵד וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּטִיט וְעַמּוּד אֵשׁ מַרְתִּיחוֹ, וְטַלְפֵי סוּסֵיהֶם מִשְׁתַּמְּטוֹת (מכילתא):

ויהם. לְשׁוֹן מְהוּמָה, אשדורד"ישון בְּלַעַז, עִרְבְּבָם, נָטַל סִגְנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם. וְשָׁנִינוּ בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מְהוּמָה הַרְעָמַת קוֹל הוּא, וְזֶה אָב לְכֻלָּן "וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל וְגוֹ' עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם" (שמואל א ז'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲוָה בְּמַטְרַת צַפְרָא וְאִסְתְּכֵי יְיָ לְמַשְׁרִיתָא דְמִצְרָאֵי בְּעַמוּדָא דְאֶשָׁתָא וַעֲנָנָא וְשַׁגִישׁ יָת מַשְׁרִיתָא דְמִצְרָאֵי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויהי באשמרת. האל"ף נוסף:

וישקף ה'. הטעם מלאך ה', הא הנזכר וכמוהו בדבר גדעון כי השליח יקרא בשם השולח, כי אחר שצוהו לעשות כן הוא עושה:

בעמוד אש וענן. בין שני העמודים:

ויהם. יתכן שבעבור זה אמר המשורר קול רעמך בגלגל (תה' עז יט), וככה, וברקים רב ויהם (שם יח טו) ובמקום אחר ויהמם (ש"ב כב טו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

בעמוד אש וענן - בקולות של ברד ואש מתלקחת וענן, כדכתיב: וירעם ה' בקול גדול ויהומם.

ויהם - מהומות קול.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן. שְׁנֵי הָעַמּוּדִים שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בָּאֶמְצַע הַמֶּרְחָק אֲשֶׁר בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, הִקְרִיבָם לְצַד מַחֲנֵה מִצְרַיִם.

וַיָּהָם. בְּמִינֵי חֳלָאִים, כְּעִנְיָן בַּפְּלִשְׁתִּים "וַתְּהִי יַד ה' בָּעִיר מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וַיַּךְ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם עֳפָלִים" (שמואל א ה:ט). וְאוֹתָם מִינֵי חֳלָאִים הֵם "מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים" (דברים ז:טו), וְהִיא "הַיָּד הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם" (שמות יד:לא) שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל וַיִּירָאוּ, כְּאָמְרוֹ "אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפָּנֶיהָם" (דברים כח:ס). אָמְנָם פְּרָטֵי הַמַּכּוֹת שֶׁהִזְכִּירָה הַתּוֹרָה לֹא הָיָה בָּהֶם שׁוּם חֹלִי זוּלָתִי הַשְּׁחִין, וְהִנֵּה הַתּוֹרָה הִזְכִּירָה "שְׁחִין מִצְרַיִם" (דברים כח:כז) וְהִזְכִּירָה גַּם כֵּן "מַדְוֵי מִצְרַיִם".

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

באשמרת הבקר פרש״‎י ואומר אני לפי שהלילה חלוק למשמרות שיר של מלאכי השרת לכך קרויה אשמורת. פירוש לפי שהם מצפים ומשמרים מתי אומרים שירה אומר אני שהן קרויות אשמורות לשון המתנה, כמו ואביו שמר את הדבר.

באשמרת הבקר סמוך ליום בשעה שבני אדם משמרים ומצפים את הבקר.

בעמוד אש וענן בשעה שעמוד האש מסתלק ועמוד הענן בא, באותו זמן נתערבו יחד זה בזה לפני מחנה מצרים, ומצרים לא הורגלו לראות עמוד אש רק עמוד הענן וחשך בלילה וכשראו כן נתהממו בקול גדול שהיו צועקים להשיב את המרכבות אבל ישראל לא היו צריכים לא לעמוד הענן ולא לעמוד האש ואין להם לנטות ימין ושמאל כי המים להם חומה מימינם ומשמאלם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה ה׳ הַמִּשְׁפָּט הַגָּדוֹל הַזֶּה בַּבֹּקֶר וְלֹא בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא זְמַן תִּגְבֹּרֶת הַדִּינִים. וְרָאִיתִי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני רלה) כִּי גַּבְרִיאֵל טָעַן טַעֲנָה זוֹ לִפְנֵי ה׳ וְהֵשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן: הַמְתֵּן עַד אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁפָּעַל אֲבִיהֶם עִמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר״ (בראשית כב:ג) עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ תְּשׁוּבַת ה׳, כִּי הֲגַם שֶׁאֵינוֹ זְמַן הַנְּקָמָה, אֲנִי מְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר לִבְנֵי אַבְרָהָם כְּשֵׁם שֶׁהָפַךְ אַבְרָהָם טִבְעוֹ הָרַחֲמָן, וּמַה גַּם עַל בְּנוֹ יְדִידוֹ, וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי, שֶׁהָפַךְ הַזְּמַן לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְיֵשׁ בָּזֶה הֲנָאָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲמֹד זְכוּת הָעֵת, גַּם יַעֲשֶׂה ה׳ דְּבָרוֹ הַטּוֹב בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם וְחָבַשׁ חֲמוֹרוֹ בְּעַצְמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּשְׁקֵף ה׳.

מקור: ספריא · נחלת הכלל