שְׁמוֹת י״ד · כ״ט

וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. אבן עזרא מבאר שהכתוב חוזר על כך פעם נוספת כדי ללמד שבעוד פרעה טובע, עדיין נשארו אנשים מישראל בים עוברים, וזה היה פלא בתוך פלא: במקום שישראל עברו נשבה רוח קדים מייבשת, ובמקום פרעה וחילו הביא ה׳ רוח אחרת להמס את המים שנקרשו ונעשו חומות. רשב״ם מוסיף בקצרה שישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים. הפסוק חוזר ומדגיש את הניגוד בין גורל ישראל לגורל מצרים - אותו ים עצמו שימש יבשה להצלת ישראל וכיסה בטביעה את מצרים. זהו הנס הכפול: הצלה מוחלטת לישראל ומפלה גמורה לרודפיהם.
מבוסס על אבן עזרא, רשב״ם, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַלִיכוּ בְיַבֶּשְׁתָּא בְּגוֹ יַמָא וּמַיָא לְהוֹן שׁוּרִין מִיַמִינֵהוֹן וּמִסְמָאלֵהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ובני ישראל. טעם להזכיר זה פעם אחר כי פרעה היה טובע ועוד נשארו אנשים מישראל בים עוברים וזה היה פלא בתוך פלא, כי במקום שהיו ישראל עוברים בים, היה שם רוח קדים מייבש, ובמקום פרעה וחילו הביא השם רוח אחרת להמס המים שנקרשו ונעשו חומות, והנה שתי רוחות בים ושני המקומות קרובים, והעד הנאמן על זה הפירוש שכתוב בשירה, וברוח אפך נערמו מים (למטה טו ח), וזאת הרוח היתה עם ישראל וכתוב נשפת ברוחך כסמו ים (שם פ' י) וזו היא שטבעה המצריים, על כן כתוב בסוף השירה וישב ה' עליהם את מי הים, ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים (שם פ' יט), ואל תתמה איך יכלו לעבור כל הלילה, וכי שש מאות אלף רגלי לא היה רביעית המחנה, אולי על דרך אחר עברו, או נקרע לי"ב קרעים כאשר אמרו חז"ל וישראל לא עברו הים כנגד הרוחב, רק נכנסו באורך ויצאו אל מדבר שור אשר נכנסו משם כאשר אפרש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ובני ישראל - כבר הלכו ביבשה בתוך הים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה. בְּעוֹד שֶׁמִּצְרַיִם הָיוּ טוֹבְעִים בַּיָּם, כִּי לֹא שָׁב לְאֵיתָנוֹ בְּאוֹתוֹ הַקָּצֶה שֶׁהָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ובני ישראל הלכו ביבשה פסוק זה דבוק לשלמעלה הימנו, בעוד שהמים כסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה, היו בני ישראל הולכים ביבשה שהיו שתי רוחות משמשות בים, וברוח אפך נערמו מים משמש לישראל, נשפת ברוחך כסמו ים משמש למצרים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ וְגוֹ׳. טַעַם הוֹדָעַת דָּבָר זֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, אוּלַי כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁיָּדְעוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם הָיוּ לָהֶם חוֹמָה וְגוֹ׳, וְהֵם יָרְדוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, וּבָזֶה יָדְעוּ ה׳, כְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ (שמות יד:יח) ״וְיָדְעוּ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וְזוּלַת זֶה לֹא יַרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר. וְצֵא וּלְמַד (אבן עזרא שמות יד:כז) מִמַּה שֶׁטָּעוּ מֵהַמְשׁוּגָּעִים וְאָמְרוּ כִּי מֹשֶׁה הָיָה יוֹדֵעַ שָׁעוֹת שֶׁבּוֹ יִתְמַעֵט הַיָּם וְכוּ׳, וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ עֵת וְהַמִּצְרִים לֹא יָדְעוּ וְנִטְבְּעוּ, וּמוֹפֵת זֶה יָסִיר שִׁגְעוֹן דַּעַת זוֹ, כִּי הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם חוֹמָה - שְׁנֵי סִימָנִים אֵלּוּ יַעַקְרוּ הַכְחָשַׁת הַנֵּס, וְהֶרְאָם ה׳ לַנִּטְבָּעִים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל