עׇזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃

עזי וזמרת יה. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "תָּקְפִּי וְתֻשְׁבַּחְתִּי", עָזִּי כְּמוֹ עֻזִּי, וְזִמְרָת כְּמוֹ וְזִמְרָתִי, וַאֲנִי תָּמֵהַּ עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא, שֶׁאֵין לְךָ כָמוֹהוּ בִּנְקֻדָּתוֹ בַּמִּקְרָא אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל וְזִמְרָת, וְכָל שְׁאָר מְקוֹמוֹת נָקוּד שׁוּרֻ"ק, "ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי" (ירמיהו ט"ז), "עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה" (תהילים נ"ט). וְכֵן כָּל תֵּבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַנְּקוּדָה מְלָאפוּם כְּשֶׁהִיא מַאֲרֶכֶת בְּאוֹת שְׁלִישִׁית וְאֵין הַשְּׁנִיָּה בַּחֲטָף, הָרִאשׁוֹנָה נְקוּדָה בְּשׁוּרֻק, כְּגוֹן עֹז עֻזִּי, רֹק רֻקִּי, חֹק חֻקִּי, עֹל עֻלּוֹ - "וְסָר מֵעֲלֵהֶם עֻלּוֹ" (ישעיהו י"ד), כֹּל כֻּלּוֹ - "וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ" (שמות י"ד), וְאֵלּוּ ג' עָזִּי וְזִמְרָת שֶׁל כָּאן, וְשֶׁל יְשַׁעְיָה, וְשֶׁל תְּהִלִּים, נְקוּדִים בַּחֲטָף קָמָץ, וְעוֹד אֵין בְּאֶחָד מֵהֶם כָּתוּב וְזִמְרָתִי אֶלָּא וְזִמְרָת, וְכֻלָּם סָמוּךְ לָהֶם "וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה". לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, לְיַשֵּׁב לְשׁוֹן הַמִּקְרָא, שֶׁאֵין עָזִּי כְּמוֹ עֻזִּי וְלֹא וְזִמְרָת כְּמוֹ וְזִמְרָתִי, אֶלָּא עָזִּי שֵׁם דָּבָר הוּא כְּמוֹ "הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם" (תהילים קכ"ג), "שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶלַע" (עובדיה א'), "שֹׁכְנִי סְנֶה" (דברים ל"ג), וְזֶהוּ הַשֶּׁבַח עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ הוּא הָיָה לִי לִישׁוּעָה. וְזִמְרָת דָּבוּק הוּא לְתֵבַת הַשֵּׁם, כְּמוֹ "לְעֶזְרַת ה'" (שופטים ה'), "בְּעֶבְרַת ה'" (ישעיהו ט'), "עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם" (קהלת ג'). וּלְשׁוֹן וְזִמְרָת לְשׁוֹן "לֹא תִזְמֹר" (ויקרא כ"ה), "זְמִיר עָרִיצִים" (ישעיהו כ"ה), לְשׁוֹן כִּסּוּחַ וּכְרִיתָה - עֻזּוֹ וְנִקְמָתוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לָנוּ לִישׁוּעָה. וְאַל תִּתְמַהּ עַל לְשׁוֹן וַיְהִי, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר הָיָה, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן זֶה, וְזֶה דֻגְמָתוֹ: "אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב" (מלכים א ו'), הָיָה לוֹ לוֹמַר עָשָׂה צְלָעוֹת סָבִיב. וְכֵן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם" (דברי הימים ב' י'), הָיָה לוֹ לוֹמַר מָלַךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם. "מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' וְגוֹ' וַיִּשְׁחָטֵם" (במדבר י"ד), הָיָה לוֹ לוֹמַר שְׁחָטָם. "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה וְגוֹ' וַיָּמֻתוּ" (שם) מֵתוּ הָיָה לוֹ לוֹמַר, "וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה' וַיַּעֲזֹב" (שמות ט'), הָיָה לוֹ לוֹמַר עָזַב:

זה אלי. בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה עֲלֵיהֶם וְהָיוּ מַרְאִין אוֹתוֹ בְּאֶצְבַּע, רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ נְבִיאִים (מכילתא):

ואנוהו. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן נָוֶה - "נָוֶה שַׁאֲנָן" (ישעיהו ל"ג), "לִנְוֵה צֹאן" (שם ס"ה). דָּבָר אַחֵר - וְאַנְוֵהוּ לְשׁוֹן נוֹי, אֲסַפֵּר נוֹיוֹ וְשִׁבְחוֹ לְבָאֵי עוֹלָם, כְּגוֹן "מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד וְגוֹ' דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם" (שיר השירים ה'), וְכָל הָעִנְיָן:

אלהי אבי. הוּא זֶה וארממנהו: אלהי אבי. לֹא אֲנִי תְּחִלַּת הַקְּדֻשָּׁה אֶלָּא מֻחְזֶקֶת וְעוֹמֶדֶת לִי הַקְּדֻשָּׁה וֵאלֹהוּתוֹ עָלַי מִימֵי אֲבוֹתַי:

תָּקְפִּי וְתִשְׁבַּחְתִּי דְחִילָא יְיָ וַאֲמַר בְּמֵימְרֵהּ וַהֲוָה לִי לְפָרָק דֵין אֱלָהַי וְאֶבְנֵי לֵהּ מַקְדְשָׁא אֱלָהָא דַאֲבָהָתַי וְאֶפְלַח קֳדָמוֹהִי:

עזי. אמר רבינו שלמה ז"ל כי יש הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין עֻזי בקבוץ על כן אמר כי יו"ד עזי וזמרת יה נוסף ולא הראה לנו אחר כמוהו, ואמר כי וזמרת יה סמוך כאילו כתוב עז וזמרת יה היה לי לישועה כי חשב כי כמוהו ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו (ברא' כב ד), ומי שיבין בלשון ישמעאל ידע ההפרש שיש ביניהם, כי לומר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה איננו משפט לשון הקדש ולא לשון ישמעאל, ואין הפרש בין עזי בקמץ חטף, ובין היותו בקבוץ, כי אמר הטריפני חֻקי (משלי ל ה) נאמר ממנו. כי חָקךָ וְחָק בניך (ויקרא י יג), והנה בשירה הזאת, נהלת בעָזךָ (פ' יג) בקמץ חטף, וכמוהו ה' בעזך ישמח מלך (תה' כא ב), והנה היו"ד סימן המדבר א"ר משה הכהן, בעבור ריש וזמרָת קמוץ, כי הוא וזמרתי יה, אם אתן שנת לעיני (תה' קלב ד) קמוץ, כמו שנתי, והנה נַחְלָת שפרי עלי (שם טז ו) קמוץ כמו נחלתי (רות ד, ו) ה' מנת חלקי וכסי (שם טז) קמוץ, כמו מנתי, והנה מה יעשה במלת ומנָת המלך (דה"ב לא ג) שהוא קמוץ והוא סמוך, וככה ים המלח (במד' לד ג) יָם כנרת (שם לד יא), ומי שהשיב לומר אלה זרות הן נאמר לו שים עמהם עָזי וזמרָת יה", ולפי דעתי שמלת עזי מושכת עצמה ואחרת עמה, כמשפט לשון הקדש, כאלו כתוב, עזי וזמרת עזי יה, והטעם בעבור שהזכיר למעלה סוס ורוכבו רמה בים, הודה כי לא היה זה בגאותו ועזו, רק עזי ותפארת עזי הוא השם לבדו שהוא יה, וזהו אחד משלשה שמות העצם אשר פירשתי ושלשתם מגזרה אחת, ובעבור כי מלת אהיה ידועה בלשון הוצרך להחליף היו"ד בוי"ו בשם הנכבד, ומלת יה ידועה, ובעבור אות הגרון נפתח היו"ד, והיו"ד הנעלם הסירוהו כי יש לו סוד אחר מדרך המספר ומצאנו השם מחובר עם השם הנכבד, והוא כמו עזי וזמרת יה ה' וכבר פירשתי כי השם פעם הוא שם העצם, ופעם הוא שם תואר:

זה אלי. תקיפי:

ואנוהו. אושיבהו בנוה:

וזה ישרת בעבור אחר, זה אלהי אבי והטעם אלהי אברהם יצחק ויעקב:

וארוממנהו. שאספר גבורתו:

עזי וזמרת יה - עוז וזמרת שבח ישראל יה והוא היה לי לישועה. עזי חטף קמץ ויו"ד יתירה כמו: רבתי בגוים. היושבי בשמים. שכני בחגוי סלע. אבל עֻזִּי אליך אשמורה. פירוש עוזי שלי.

וזמרת - כמו: ושכורת ולא מיין. וכן: תסמר שערת בשרי. כפילו של ראש הפסוק ורוח על פני יחלוף. תסמר שערת הרוח בשרי. וכן תרגם רב יוסף: תצהלב שלהוביתא בשירי. הרי זמרת חסר כמו שכורת ושערת.

זה אלי - אף על פי שלא ראוהו שייך לומר לשון זה כמו: כי זה משה האיש.

ואנוהו - (ואייפהו) כמו: הנוה והמעונגה דמיתי בת ציון. ואינו ל' נוה משלח. כי כפל סופו מוכיח.

וארוממנהו ואנווהו - שניהם לשון כיבוד להקב"ה.

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ. עֻזּוֹ וְזִמְרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָמָה בַיָּם אֶת סוּס וְרֹכְבוֹ, כִּי בָּזֶה הֶרְאָה עֻזּוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים, וְשֶׁרָאוּי שֶׁיְּהַלְלוּהוּ הַנּוֹשָׁעִים בְּקוֹל זִמְרָה, שְׂמֵחִים לִהְיוֹת לַעֲבָדִים לְמֶלֶךְ עוֹלָם.

וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. וְהוּא אֲשֶׁר רָמָה אֶת הָאוֹיֵב בַּיָּם הָיָה לִי לִישׁוּעָה, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו סו:יד) "וְנוֹדְעָה יַד ה' אֶת עֲבָדָיו, וְזָעַם אֶת אוֹיְבָיו".

זֶה אֵלִי. הוּא הַנִּצְחִי וְהַקַּדְמוֹן אֶצְלִי, אֲשֶׁר בְּהֶכְרֵחַ יַעֲלוּ כָּל סִבּוֹת הַנִּפְסָדִים אֵלָיו, וּמִמֶּנּוּ תִּהְיֶה נִצְחִיּוּת הִתְמַדָּתָם.

וְאַנְוֵהוּ. אֶעֱשֶׂה נָוֶה לְשִׁכְנוֹ בְּתוֹכֵנוּ, וּבוֹ אֶתְפַּלֵּל אֵלָיו בִּלְבַד וְאֶעֱבוֹד כָּרָאוּי לְמֵטִיב וּמֵרִיעַ, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו מד:יז) "וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֹּאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה", כִּי אָמְנָם הָעֲבוֹדָה וְהַתְּפִלָּה מְכֻוָּנִים לִמְצֹא חֵן.

אֱלֹהֵי אָבִי. אֱלֹהֵי יַעֲקֹב שֶׁהוֹדִיעַ בְּאָמְרוֹ "אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לג:כ), שֶׁהוּא נוֹרָא בְּגָדְלוֹ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ, שֶׁהֵם מִדַּת הָרַחֲמִים וּמִדַּת הַדִּין.

וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ. בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה וְהַכְנָעָה, וּבְהוֹדִיעַ לַכֹּל שֶׁהַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הוּא הַטּוֹב מִכָּל הַתַּכְלִיּוֹת, בִּהְיוֹתוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כְּעִנְיַן "לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי" (תהלים קמג:י):

עזי וזמרת יה פרש״‎י וכן כל תיבה וכו׳‎ כל כלו ושלישים על כלו. כלומר כמו שיאמר מעול עולו כך יאמר מכל כולו.

ויהי לי לישועה פרש״‎י היה לי לישועה ואל תתמה על לשון ויהי שלא נאמר היה וכו׳‎ וכן בדברי הימים ובני יהודה וימלוך עליהם רחבעם. חז״‎ק על פרש״‎י שהרי אפי׳‎ פסוק זה במלכים הוא.

זה אלי. אע״‎פ שאין אדם רואה דבר יאמר עליו זה, כמו ״‎כי זה משה האיש״‎.

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. הוֹרָה בִּפְסוּקִים אֵלּוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים מְהַפְּכִים מִדַּת הַדִּין לְרַחֲמִים וְהָרְשָׁעִים מְהַפְּכִים מִדַּת הָרַחֲמִים לְדִין, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״עָזִּי״, עֹז זֶה הַיְינוּ תֹּקֶף וְחֹזֶק שֶׁל מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כא ב) ״ה׳ בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ״, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁנִּקְרָא עֹז מִכָּל מָקוֹם יִשְׂמַח בָּהּ צַדִּיק, כִּי שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפְּטֵי ה׳ אֱמֶת, ״וּבִישׁוּעָתְךָ״ דְּהַיְינוּ מִדַּת הָרַחֲמִים ״מַה יָּגֶל מְאֹד״. ״וְזִמְרָת״ לְשׁוֹן כְּרִיתָה, מִלְּשׁוֹן ״כַּרְמְךָ לֹא תִזְמֹר״, וְגַם זֶה מוֹרֶה עַל מִדַּת הַדִּין, וְגַם שֵׁם שֶׁל י״ה מוֹרֶה עַל מִדַּת הַדִּין כִּמְבֹאָר בְּרַבֵּינוּ בְּחַיֵּי עַל פָּסוּק ״כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה׳ בַּעֲמָלֵק״ (שמות יז טז). וְכָל אֵלּוּ הַמִּתְיַחֲסִים אַחַר מִדַּת הַדִּין, מִכָּל מָקוֹם ״וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה״, שֶׁנֶּהֶפְכוּ לִי לְרַחֲמִים וְלִתְשׁוּעָה, וְזֶה דִּקְדּוּק נָכוֹן בְּתוֹסֶפֶת וָי״ו שֶׁל וַיְהִי. וּבַדִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמִּי חֶסֶד זֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי גַּם אֲנִי מְבָרֵךְ אֶת ה׳ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְבָרְכוֹ עַל הַטּוֹבָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵרֵעוּ הַמִּצְרִים לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ מִכָּל מָקוֹם אֲנִי מְרוֹמֵם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כֹּל, זֶה שֶׁאָמַר ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ״. ״אֵלִי״ וֶ״אֱלֹהֵי״ הַכֹּל רֶמֶז לְמִדַּת הַדִּין כִּי ״אֵל״ לְשׁוֹן חֹזֶק וָתֹקֶף, וְאַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא (שמות לד ו) ״אֵל״ - מִדַּת הָרַחֲמִים, וּרְאָיָתוֹ מִן פָּסוּק (תהלים כב ב) ״אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי״, הָרְאָיָה אֵינָהּ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי הַצַּדִּיקִים מְהַפְּכִים דִּין לְרַחֲמִים, עַל כֵּן בִּקֵּשׁ שֶׁגַּם אֵל לֹא יַעַזְבֶנּוּ, וְעִקַּר הַלָּשׁוֹן הוּא לְשׁוֹן יְכֹלֶת, כְּמוֹ ״וְאֵת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״ (יחזקאל יז יג). זֶה שֶׁאָמַר ״זֶה אֵלִי״ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדַּת הַדִּין, מִכָּל מָקוֹם ״אַנְוֵהוּ״, אֲסַפֵּר נוֹיוֹ וְשִׁבְחוֹ, וְכֵן ״אֱלֹהֵי אָבִי״ שֶׁגַּם לַאֲבוֹתֵינוּ הֵרֵעוּ הַמִּצְרִים, מִכָּל מָקוֹם ״וַאֲרֹמְמֶנְהוּ״ עַל זֶה.

וְאִם נַפְשְׁךָ לְיַשֵּׁב זֶה עַל פִּי פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רַשִׁ״י שֶׁ״אֵלִי״ מִדַּת הָרַחֲמִים, כָּךְ תְּפָרְשׁוֹ: ״זֶה אֵלִי״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז ג) ״צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא, כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא״, רוֹצֶה לוֹמַר: אֵין חִלּוּק אֶצְלִי בֵּין צָרָה וְיָגוֹן לְכוֹס יְשׁוּעוֹת, כִּי בִּשְׁנֵיהֶם שֵׁם ה׳ אֶקְרָא לְבָרְכוֹ עַל שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה. כָּךְ אָמַר: אִם ״זֶה אֵלִי״ וּמִתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, אָז ״וְאַנְוֵהוּ״, וְאִם הוּא ״אֱלֹהֵי אָבִי״ וּמִתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדַּת הַדִּין כְּהוֹרָאַת שֵׁם אֱלֹהִים, אָז ״וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ״, כִּי הַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלִי, בֵּין דִּין וּבֵין רַחֲמִים, עַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹדֵד לִי בְּמִדָּה זוֹ לַהֲפֹךְ לִי דִּין לְרַחֲמִים. לֹא כֵן הָרְשָׁעִים, כִּי אַדְרַבָּה הֵמָּה מְהַפְּכִים מִדַּת רַחֲמִים לְדִין, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה ה׳ שְׁמוֹ״ (שמות טו ג), הֲרֵי שְׁמוֹ ה׳ הַמּוֹרֶה עַל רַחֲמִים פְּשׁוּטִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה עַד רִדְתָּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים״ (שמות יד יט) - הוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מִדַּת הַדִּין וְנָסַע לְהַצָּלַת יִשְׂרָאֵל, וּכְתִיב ״וַיַּשְׁקֵף ה׳ אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ״ (שמות יד כד), ה׳ הוּא מִדַּת הָרַחֲמִים וְהִשְׁקִיף עֲלֵיהֶם לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם. וְכָל זֶה לְפִי שֶׁהֵם קוֹרְאִים לָעוֹלָם תִּגָּר עַל ה׳, אֲבָל אֲנִי ״חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה״ (תהלים קא א), בֵּין לְחֶסֶד בֵּין לְמִשְׁפָּט אָשִׁירָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״יְמִינְךָ ה׳ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ ה׳ תִּרְעַץ אוֹיֵב״ (שמות טו ו), פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הַשְּׂמֹאל נַעֲשֵׂית יָמִין, וְהַיְנוּ הִפּוּךְ דִּין לְרַחֲמִים. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ: ״יְמִינְךָ ה׳״ - הַיְנוּ יְמִין ה׳ הַפּוֹעֵל עַל צַד הָרַחֲמִים עִם יִשְׂרָאֵל, כְּבָר הוּא ״נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ״, רוֹצֶה לוֹמַר: כְּבָר הָיְתָה שְׂמָאלִית וּמִדַּת הַדִּין הַקָּשָׁה הַפּוֹעֶלֶת בְּכֹחַ וָעֹז וְנַעֲשֵׂית יְמָנִית לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לָאֻמּוֹת אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא ״יְמִינְךָ ה׳״ שֶׁהָיְתָה יְמָנִית לָעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי כֵן ״תִּרְעַץ אוֹיֵב״, כִּי נַעֲשֵׂית שְׂמֹאלִית לְפַרְעֹה וְחֵילוֹ.

עָזִּי וְזִמְרָת וְגוֹ׳. הִנֵּה סֵדֶר הָעוֹמְדִים לִפְנֵי ה׳ לְשׁוֹרֵר וּלְשַׁבֵּחַ וּלְהִתְפַּלֵּל הוּא לְהַתְחִיל בַּדְּבָרִים הַמֻּשְׂכָּלִים מֵה׳ אֵלָיו וְאַחַר כָּךְ בַּמֻּשְׂכָּל מֵה׳ לַאֲבוֹתָיו, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁתִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה בְּאָבוֹת - ״אֱלֹהֵינוּ״ וְאַחַר כָּךְ ״אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ״. וְלָזֶה סִדְּרוּ בְּהַתְחָלַת הַשִּׁיר מַה שֶׁהִגִּיעָם מִטּוּבוֹ, וְאָמְרוּ ״עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה״, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְחַסֵּד ה׳ עִמָּהֶם לְהוֹשִׁיעָם מֵהַצָּרָה שֶׁהָיוּ בָּהּ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ הַקֵּץ, וְזֶה הָיָה לְצַד רַחֲמָיו אֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי עִנְיָן זֶה בְּאֹרֶךְ בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (ג:ז), וּבְפָרָשַׁת וָאֵרָא (ו:ג). וְלָזֶה גָּמְרוּ אוֹמֶר זֶה אֵלִי וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ אֱלֹהֵי אָבִי, וְהוּא כַּסֵּדֶר עַצְמוֹ שֶׁל כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁקָּבְעוּ לוֹמַר ״אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ״, וְכָאן אָמְרוּ לְשׁוֹן יָחִיד כִּי נַעֲשׂוּ כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר״.