ויסע משה. הִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם, שֶׁעִטְּרוּ מִצְרַיִם אֶת סוּסֵיהֶם בְּתַכְשִׁיטֵי זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹצְאִין אוֹתָן בַּיָּם - וּגְדוֹלָה הָיְתָה בִזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" (שיר השירים א') - לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהַסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם:
וְאַטֵּל משֶׁה יָת יִשְׂרָאֵל מִיַמָא דְסוּף וּנְפָקוּ לְמַדְבְּרָא דְחַגְרָא וַאֲזָלוּ תְלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא וְלָא אַשְׁכָּחוּ מַיָא:
ויסע. לפי דעתי כי עמוד הענן שהיה הולך לפניהם בצאתם ממצרים, ועמוד האש ככה לילה ללכת יומם ולילה (למעלה יג כא), ואחר שטבע פרעה וחילו אין להם פחד ולא יסעו בלילה, והנה לא תמצא בפ' בהעלותך שבלילה נסעו, והנה הסיעם משה על פי השם ואינם רק ששה מסעות עד הר סיני, והם פחותים מארבעים יום, והאויר טוב לא לח ולא קר, ומי שאין לו אהל יוכל לעמוד באויר ולא יזיקנו, ובבואם אל מדבר סיני עשו כולם סוכות כי שם יתעכבו עד שיעשו המשכן כי בעבור זה הוציא עצי שטים ממצרים כאשר אפרש, ולהיות זכר לסוכות שעשו שם היה חג הסוכות, כי הכתוב אמר כי בסכות הושבתי את בנ"י (ויקרא כג מג) ואיך ישבו בעננים? כי הסכות אינם דומים לעננים, ועוד אפרש למה חג הסוכות בחדש השביעי, וכאשר נעשה המשכן ירד השם בעמוד ענן עליו כי כן כתוב ואש תהיה לילה בו (למטה מ לח), ובנסוע הענן יסעו בני ישראל, ובעבור זה כתוב ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם (במד' יד יד), והנה שנים עמודים הם שמתחלפים על המשכן, ואם קבלה ששבעה ענני כבוד היו נניח סברתינו ונסמוך על הקבלה:
אל מדבר שור. הוא מדבר איתם בעצמו אולי שתי ערים היו במדבר שנקראו כן או יש למדבר שני שמות, והעד שאמר וילכו שלשת ימים במדבר הוא מדבר שור, על כן בהודעה נפתח בי"ת במדבר: ולא מצאו מים:
וַיַּסַּע - הפעיל אבל ויסע. הוא עצמו נסע. וכן: וַיַּפֵּל בקרב מחנהו. וַיַגֵּשׁ את פר החטאת לשון מפעיל. אבל ויפול ויגש. לשון פועל.
[ויצאו אל מדבר שור הוא המדבר על העין בדרך שור המוזכר אצל הגר]
שלשת ימים במדבר שלש חניות, איתם פי החירות מרה.
וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: ״וַיַּסַּע״ - הִסִּיעָם בְּעַל כָּרְחָם, לְפִי שֶׁלֹּא רָצוּ לִפְרֹשׁ מִן בִּזַּת הַיָּם, וְהָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא פֶּן רִבּוּי הָעֹשֶׁר יְבִיאֵם לִידֵי חֵטְא, וּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל יוֹכִיחַ, כִּי רֹב זָהָב שֶׁהוּשְׁפַּע לָהֶם הָיָה סִבַּת עֲשִׂיָּתוֹ. עַל כֵּן הִסִּיעָם בְּעַל כָּרְחָם. וְעוֹד חָשַׁב מֹשֶׁה שֶׁרִבּוּי הָעֹשֶׁר יִהְיֶה סִבָּה לְשֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִין לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה וְהָעֹשֶׁר בּוֹרְחִים זֶה מִזֶּה, וְהֵם כְּצָרוֹת זוֹ לָזוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט עא) ״טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ״. עַל כֵּן הִסִּיעָם בְּעַל כָּרְחָם.
וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, לְפִי שֶׁעָסְקוּ בְּבִזַּת הַיָּם יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וּמֵאָז הָיוּ בִּלְתִּי רְאוּיִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם, עַל כֵּן נֶעֱנְשׁוּ בְּמַה שֶּׁלֹּא מָצְאוּ מַיִם. וְזֶהוּ דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא (פב) ״דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ שֶׁהָלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם״ כוּ׳. וּבְלִי סָפֵק שֶׁלֹּא כִּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁחֶסְרוֹן מַיִם זֶה הַיְנוּ הַתּוֹרָה, דְּאִם כֵּן מַה יַּעֲשׂוּ בְּהַשְׁלָכַת עֵץ אֶל הַמַּיִם, אֶלָּא שֶׁרָצוּ לוֹמַר לְפִי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בַּבִּזָּה וְלֹא מִהֲרוּ לָלֶכֶת אֶל הַמִּדְבָּר מְקוֹם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל כֵּן נֶעֶנְשׁוּ שֶׁלֹּא מָצְאוּ סְתָם מַיִם. כִּי כְּבָר אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״ (שמות ג, יב), דְּהַיְנוּ קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְהֵם הָיוּ עֲסוּקִים בְּבִזַּת הַיָּם וְלֹא אָמְרוּ ״נֵלְכָה וְנָרוּצָה לְקַבֵּל הַתּוֹרָה״, עַל כֵּן נֶעֱנְשׁוּ בְּחֶסְרוֹן הַמַּיִם כְּמוֹ בִּרְפִידִים, שֶׁעַל שֶׁרִפּוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה, עַל כֵּן נֶאֱמַר גַּם שָׁם ״וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם״ (שמות יז, א).
וַיַּסַּע מֹשֶׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נְסִיעָה זוֹ עַל פִּי מֹשֶׁה נְסָעוּהָ, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ עַל פִּי ה׳.
