שְׁמוֹת ט״ז · ל״ו

וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָאֵיפָ֖ה הֽוּא׃ {פ}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

העומר הוא עשירית האיפה. רש״י מפרט את חשבון המידות: האיפה שלוש סאין, הסאה שישה קבין, הקב ארבעה לוגין, והלוג שישה ביצים, ונמצאת עשירית האיפה ארבעים ושלוש ביצים וחומש ביצה, והוא השיעור לחלה ולמנחות. אבן עזרא מבאר שהזכיר הכתוב מידה זו כדי ללמד שהעומר לגולגולת היה רב וכמות מספקת לשובע. הפסוק החותם את הפרשה מבאר את גודל מנת המן שקיבל כל אדם, וקושר את מידת העומר למידות המקובלות בתורה לעניין חלה ומנחות. בכך נחתמת פרשת המן בפרט מעשי, המלמד שהמן סיפק לכל נפש מזון בשפע ובמידה קצובה וברוכה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עשרית האיפה. הָאֵיפָה שָׁלֹשׁ סְאִין וְהַסְּאָה ו' קַבִּין וְהַקַּב ד' לֻגִּין וְהַלֹּג ו' בֵּיצִים, נִמְצָא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מ"ג בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה, וְהוּא שִׁעוּר לַחַלָּה וְלַמְּנָחוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעֻמְרָא חַד מִן עַסְרָא בִּתְלָת סְאִין הוּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והעמר. הזכיר זאת המדה כי עומר לגלגלת היה רב לשובע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והעמר שהיו מודדים בו את המן,

עשרית האיפה הוא לשון זכר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל