וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כׇּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃

קרבו. לַמָּקוֹם שֶׁהֶעָנָן יֵרֵד:

וַאֲמַר משֶׁה לְאַהֲרֹן אֱמַר לְכָל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל קְרִיבוּ קֳדָם יְיָ אֲרֵי שְׁמִיעַן קֳדָמוֹהִי יָת תֻּרְעֲמוּתְכוֹן:

קרבו לפני ה'. אל המדבר:

אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁנִּתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ, כְּעִנְיַן רַבִּי חֲנִינָא כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים (ברכות לד), אוֹ יוֹתֵר מִזֶּה:

קִרְבוּ לִפְנֵי ה'. הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם בְּעַמּוּד עָנָן:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן. פָּסוּק זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם״. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה לְמָחֳרָתוֹ, וּמַה שֶׁאָמַר לָהֶם ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם״ אֵינוֹ חוֹזֵר עַל עֶרֶב שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, אֶלָּא עֶרֶב שֶׁל זְמַן שֶׁיִּתֵּן ה׳ לָהֶם, כְּאָמְרוֹ ״בְּתֵת ה׳״ וְגוֹ׳, וּלְאַפּוּקֵי בֹּקֶר.