וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃

עבור לפני העם. וּרְאֵה אִם יִסְקְלוּךָ, לָמָּה הוֹצֵאתָ לַעַז עַל בָּנַי? (שמות רבה):

וקח אתך מזקני ישראל. לְעֵדוּת, שֶׁיִּרְאוּ שֶׁעַל יָדְךָ מַיִם יוֹצְאִים מִן הַצּוּר, וְלֹא יֹאמְרוּ מַעְיָנוֹת הָיוּ שָׁם מִימֵי קֶדֶם:

ומטך אשר הכית בו את היאר. מַה תַּ"לֹ "אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר"? אֶלָּא שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים עַל הַמַּטֶּה שֶׁאֵינוֹ מוּכָן אֶלָּא לְפֻרְעָנוּת - בּוֹ לָקָה פַרְעֹה וּמִצְרַיִם כַּמָּה מַכּוֹת בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם - לְכָךְ נֶאֱמַר אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר, יִרְאוּ עַתָּה שֶׁאַף לְטוֹבָה הוּא מוּכָן (מכילתא):

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עִבַּר קֳדָם עַמָא וּדְבַר עִמָךְ מִסָבֵי יִשְׂרָאֵל וְחֻטְרָךְ דִי מָחֵיתָא בֵהּ יָת נַהֲרָא סַב בִּידָךְ וְתֵיזִל:

ויאמר. יש אומרים בעבור שאמר עוד מעט וסקלוני, אמר לו השם עבור לפני העם המריבים עמך להודיע כי מים תתן להם עתה:

וקח אתך מזקני ישראל. ומטך אשר הכית בו, בצווי:

עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם. וּתְכַל תְּלוּנוֹתָם, בִּרְאוֹתָם שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לְהַמְצִיא צָרְכָּם:

וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר. וּבְהַכָּאתוֹ נִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת, עַתָּה יַעֲשֶׂה הַהֵפֶךְ:

וְהָלָכְתָּ. מִן הַמַּחֲנֶה אֶל הַצּוּר.

וקח אתך מזקני ישראל לעדות שלא יאמרו שמא מעיינות היו שם. אשר הכית בו אע״‎ג דאהרן הכהו מ״‎מ משה היה מריה דעובדא.

אשר הכית בו את היאר להראות בו נסים שכבר מנע הוא מים ביאור ועכשיו הוא ממציא מים בחורב.

עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיָּדַע ה׳ כִּי גָּדַל הַצִּמָּאוֹן בָּעָם וְיִהְיוּ מִסְתַּכְּנִים אֲפִלּוּ בִּזְמַן מוּעָט, לָזֶה אָמַר כִּי מִדֵּי עָבְרוֹ יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם, פֵּרוּשׁ בְּדֶרֶךְ שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לִמְצֹא לָהֶם מַיִם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁקֹט אֵשׁ הַצִּמָּאוֹן מֵהֶם בֵּינֵי וּבֵינֵי, וְלֹא תַּעֲבֹר דֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִפְנֵיהֶם, וְגַם קַח עִמְּךָ הַזְּקֵנִים כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַהַרְגָּשָׁה.

אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ וְגוֹ׳. וְזֶה יִהְיֶה לְנֵס עָצוּם, כִּי זֶה אֲשֶׁר הִבְאִישׁ הַמַּיִם הַנִּמְצָאִים וַעֲשָׂאָם דָּם, יִפְעוֹל בְּכֹחַ עֶלְיוֹן פְּעֻלָּה נֶגְדִּיִּת שֶׁיַּמְצִיא מַיִם לִשְׁתּוֹת הָעָם. וְיֵשׁ בָּזֶה הַכְחָשׁוֹת מֻפְלָאוֹת מְנַגְּדוֹת לַמִּתְחַכְּמִים לְהַכְחִישׁ כִּי הֵם פִּלְאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּמַטֶּה זֶה תִּבָּקַע קַרְקַפְתּוֹ הַחוֹשֶׁבֶת זָרוֹת.