וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃

ויצלני מחרב פרעה. כְּשֶׁגִּלּוּ דָּתָן וַאֲבִירָם עַל דְּבַר הַמִּצְרִי וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה נַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְּעַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ (שם):

וְשׁוּם חַד אֱלִיעֶזֶר אֲרֵי אֱלָהָא דְאַבָּא הֲוָה בְסַעְדִי וְשֵׁזְבַנִי מֵחַרְבָּא דְפַרְעֹה:

ושם האחד. מנהג לשון הקדש לאמר פעמים ככה השני ופעמים האחד כמו ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה (ש"א יד ד):

ותחסר מלת אמר, אחר כי אלהי אבי בעזרי, ואין כתוב כי אמר אלהי אבי, כי המלה שבה למעלה, כי אמר גר הייתי כמו כי הפרני אלהים (ברא' מא נב) וכבר פירשתי למה קרא שם הקטן אליעזר:

וַיַּצִּילֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. כִּי בְּלֵידַת אֱלִיעֶזֶר כְּבָר מֵת אוֹתוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת מֹשֶׁה, כְּאָמְרוֹ "וַיְהִי בַיָּמִים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם" (שמות ב:כג), וְאָז בָּטַח לִהְיוֹת נִמְלָט מֵחֶרֶב פַּרְעֹה, כִּי עַד מוֹתוֹ לֹא הָיָה מֹשֶׁה בָּטוּחַ מֵחַרְבּוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה נוֹדָע אֵצֶל פַּרְעֹה, כְּעִנְיַן "אִם יֵשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי" (מלכים א יח:י).

ושם האחד אליעזר אע״‎פ שהוא בן שני כתוב בו האחד. לפי ששמו נקרא על מאורע ראשון שאירע לו שעליו ברח ממצרים ונדמה לו כאילו הוא ראשון.

ויצלני מחרב פרעה שאותו פרעה שבקש להרוג את משה מת. כדכתיב באותו פרק כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך. ד״‎א לכך אינו קורהו ראשון שהרי הוא לא היה מעניינו של ראשון כדאמרינן לעיל בפרשת שמות לפי שהראשון לא היה ספק בידו לעשות, וכשנולד זה שהיה להקב״‎ה נראה לו שהוא הראשון.

וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ הָאֶחָד, כִּי לְצַד טַעַם קְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת טַעְמוֹ שֶׁל זֶה קָדַם לְטַעְמוֹ שֶׁל שֵׁם גֵּרְשֹׁם, שֶׁבַּתְּחִלָּה הִצִּילוֹ מֵחֶרֶב פַּרְעֹה וְאַחַר בָּא לְמִדְיָן וְגָר שָׁם.

וְטַעַם שֶׁלֹּא הִקְדִּים קְרִיאַת שֵׁם אֱלִיעֶזֶר הוּא, כִּי קָרָא לַמְּאוֹרָע שֶׁהָיָה בּוֹ אָז בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְחַפֵּשׂ מְאוֹרָעוֹת קוֹדְמוֹת. אוֹ לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״גֵּר הָיִיתִי״ (שמות ב:כב), שֶׁיְּכַוֵּן עַל גֵּרוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּחִינָה זוֹ קָדְמָה לְהַצָּלָתוֹ מֵחֶרֶב פַּרְעֹה וְלָזֶה הִקְדִּימוֹ. וּלְצַד בְּחִינַת גֵּרוּת שְׁנִיָּה בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה קָדַם לוֹ כַּוָּנָה הָרְמוּזָה בִּקְרִיאַת שֵׁם אֱלִיעֶזֶר, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הָאֶחָד״, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ מַה הוּא הָעֵזֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ קָרָא לוֹ שֵׁם, וְאָמַר וַיַּצִּלֵנִי וְגוֹ׳. וּבָזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר עָלָיו שֵׁם הָאֶחָד. וְזוּלַת אָמְרוֹ ״וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה״ הָיִיתִי מְפָרֵשׁ שֶׁהָעֵזֶר הוּא אַחַר הַגֵּרוּת, וְהַהַקְדָּמָה שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״גֵּר הָיִיתִי״ וְגוֹ׳ תְּחַיְּבֵנִי לְפָרֵשׁ כֵּן, וְיִסָּתֵם בְּפָנַי יְדִיעַת טַעַם אָמְרוֹ ״הָאֶחָד״.