וְעַתָּה אִם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וְעַתָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פכ״א) אֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה, כִּי לְצַד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלֻכְלָכִים בְּחֶרְמֵי הָעֲוֹנוֹת אֲשֶׁר קָדְמוּ לָהֶם וְגַם הַחֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ בְּהַמְרָאָתָם, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה כַּמָּה פְּרָטֵי חֲטָאִים בַּמָּן בַּשְּׂלָיו בַּשַּׁבָּת בַּמַּיִם, וְכַאֲשֶׁר רָצָה אֵל עֶלְיוֹן לָתֵת הַתּוֹרָה זַכָּה וּבָרָה יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה וְרוּחָנִיּוּת הָרוּחָנִיּוּת, צִוָּה לָהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה אֲפִלּוּ מֵחֵטְא קַל. וּכְבָר קָדַם לָנוּ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מט,ב) בְּדִין הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר וְנִמְצָא רָשָׁע שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין, כִּי חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה וּבְאֶמְצָעוּת תְּשׁוּבָתוֹ יִקָּרֵא צַדִּיק. עוֹד יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ:
אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק טַעַם כֶּפֶל שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ, וְאוּלַי יְכַוֵּן ה׳ לְצַוּוֹתָם עַל קַבָּלַת שְׁתֵּי תּוֹרוֹת: אַחַת אֲשֶׁר יַשְׁמִיעֵם בְּאוֹתוֹ מַצָּב, וְאַחַת הִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים וּסְפָרִים וְגִדְרֵי חֲכָמִים וְתַקָּנוֹתָם וּגְזֵרָתָם אֲשֶׁר יוֹרוּ, כָּרָמוּז בְּמִצְוַת (דברים יז:יא) ״לֹא תָסוּר מִכָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל״. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד מַה שֶׁמַּשְׁמִיעָם מֵהַמִּצְווֹת אָז אָמַר שָׁמוֹעַ, וּכְנֶגֶד תּוֹרוֹת הָעֲתִידִים מִפִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אָמַר תִּשְׁמְעוּ לֶעָתִיד. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדוּיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁמְּצַוֶּה בְּאָמְרוֹ תִּשְׁמְעוּ עַל הֶעָתִיד, לָזֶה סָמַךְ וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ לוֹמַר, אִם שָׁמוֹעַ עַתָּה וְתִשְׁמְעוּ לֶעָתִיד כַּנִּזְכָּר.
וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּקוֹלִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יד) שׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם וְכוּ׳ כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי מִצְוָה זוֹ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁתְּקַבְּלוּ תַּקָּנַת חָכָם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם שָׁוֶה כְּאִלּוּ אֲנִי הִשְׁמַעְתִּיהָ וְהִגַּדְתִּיהָ לָכֶם.
וְאוּלַי כִּי בָּזֶה יִתְיַשֵּׁב מַאֲמָרָם ז״ל (שבת פח,א) שֶׁדָּרְשׁוּ בַּפָּסוּק (שמות יט,יז) ״וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר״ שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים וְכוּ׳ וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. וְקָשֶׁה, וַהֲלֹא הֵם אָמְרוּ (שמות כד,ז) ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, וּמַה מָקוֹם לִכְפִיָּה זוֹ? וְהַתּוֹסָפוֹת תֵּרְצוּ שָׁם שֶׁמָּא הָיוּ חוֹזְרִים כְּשֶׁיִּרְאוּ הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתָן, עַד כָּאן. וְאֵין דִּבְרֵיהֶם נִרְאִים, כִּי אַדְרַבָּא יוֹסִיפוּ פַּחַד וָפַחַת וְיִרְאוּ יִרְאַת הָרוֹמְמוּת. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי ה׳ אָמַר לָהֶם שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, אַחַת מִפִּיו אָז וְאַחַת לֶעָתִיד מִפִּי חֲכָמִים כַּנִּזְכָּר, נוּכַל לְפָרֵשׁ תְּשׁוּבָתָם שֶׁאָמְרוּ ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״ שֶׁכַּוָּנָתָם הִיא עַל זֶה הָאֹפֶן: כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ חֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מַה שֶׁאָמַר וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ שֶׁהוּא עִנְיָן הַנֶּאֱמָר מִפִּי הַגְּבוּרָה אָז, נַעֲשֶׂה - אָנוּ מְקַבְּלִין עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מֵעַתָּה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁמָעֵהוּ. וְחֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מַה שֶׁאָמַר תִּשְׁמְעוּ לֶעָתִיד שֶׁהוּא תּוֹרַת חָכָם - וְנִשְׁמָע, פֵּרוּשׁ, לֹא קִבְּלוּ וְלֹא מֵאֲנוּ אֶלָּא תָּלוּ הַדָּבָר עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר וְאֵין גְּבוּל לְקַבָּלָה זוֹ, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יְחַדְּשׁוּ דִּינִים וּגְדָרִים וּסְיָגִים וְתַקָּנוֹת, וּמִי יְכַלְכֵּל תּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר כָּזוֹ? לָזֶה תָּלוּ שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָם עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִבְחֲנוּ בְּכָל דָּבָר אִם יוּכְלוּ קַבֵּל. וּמֵעַתָּה לֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הַדָּבָר תָּלוּי וְעוֹמֵד. וְעַל זֶה כָּפָה ה׳ עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית עַד שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרַת חָכָם, וּבְאֹנֶס הָיָה עַד יְמֵי מָרְדְּכַי שֶׁרָאוּ פְּעֻלַּת חָכָם לְחַיִּים אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, חָזְרוּ לְקַבֵּל בְּרָצוֹן לְקַיֵּם כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יְחַדְּשׁוּ וִיתַקְּנוּ עֲלֵיהֶם חַכְמֵיהֶם, אַחַר אֲשֶׁר רָאוּ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוּלָתָם לֹא הָיָה נִשְׁאָר רֹשֶׁם מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וַהֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ ז״ל (שבת פח,א) דָּרְשׁוּ אָמְרָם ״נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״ בְּאֹפֶן אַחֵר לְשֶׁבַח, שֶׁדָּמוּ לְמַלְאָכִים שֶׁקָּדְמוּ לוֹמַר הַמַּעֲשֶׂה קֹדֶם הַשְּׁמִיעָה כַּמַּלְאָכִים שֶׁמַּקְדִּימִין (תהלים קג,כ) ״עֹשֵׂי דְבָרוֹ״ קֹדֶם ״לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ״, זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְגַם לְדַרְכֵּנוּ הֲרֵי אָמְרוּ ״נַעֲשֶׂה״ קֹדֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְלֹא הִקְדִּימוּ הַשְּׁמִיעָה אֶלָּא בְּתוֹרַת חָכָם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהַכָּתוּב נִתְכַּוֵּן לִשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים, אֶחָד בַּצַּדִּיקִים וְאֶחָד בִּשְׁאָר הָעָם, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁמִּן הַסְּתָם לֹא יִשְׁווּ הַדְרָגוֹת יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּצִדְקוּת.
עוֹד יִרְמוֹז בְּכֶפֶל שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ מַה שֶׁהָיָה אַחַר הָאֱמֶת בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) כִּי שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת שְׁמָעוּם מִפִּי הַגְּבוּרָה וּשְׁמוֹנֶה מִפִּי הַמַּלְאָךְ שֶׁנִּבְרָא מִדִּבּוּרוֹ יִתְבָּרַךְ, לָזֶה אָמַר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ - שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת הַשְּׁמִיעָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר כְּנֶגֶד שְׁמִיעָה שֶׁיִּשְׁמְעוּ מַמָּשׁ מֵהַגְּבוּרָה תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי וְלֹא אָמַר לְקוֹלִי, וְהָבֵן:
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי אִם יַתְחִיל לִשְׁמוֹעַ הַתּוֹרָה, מִשָּׁם וָאֵילָךְ הוּא יִתְאַוֶּה לִשְׁמוֹעַ עוֹד, וְהוּא אָמְרוֹ אִם שָׁמוֹעַ - עַתָּה אֲנִי מַבְטִיחֲכֶם כִּי תִּשְׁמְעוּ מֵעַצְמְכֶם כְּשֶׁתִּטְעֲמוּ טַעְמָהּ, כְּאָמְרוֹ (תהלים לד:ט) ״טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳״.
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא:) תּוֹרָה בֵּין וְכוּ׳ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וְהוּא אָמְרוֹ אִם שָׁמוֹעַ פֵּרוּשׁ, אִם תִּהְיֶה הַשְּׁמִיעָה זֶה יִהְיֶה לָכֶם לִשְׁתֵּי תּוֹעֲלִיּוֹת: הָאַחַת שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ דִּבְרֵי אֱלֹהִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַחַיִּים וְתִחְיוּ, כְּאָמְרוֹ (ישעיה נה:ג) ״שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם״, וְהַשְּׁנִיָּה וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי פֵּרוּשׁ שֶׁיָּגֵן עֲלֵיכֶם מִיֵּצֶר הָרָע. וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ גְּזֵרַת הַדִּבּוּר שֶׁמְּקוֹמוֹ הוּא תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳, שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הוּא שְׁמִיעַת הַתּוֹרָה וּמִמֶּנָּה נִמְשָׁכִים כָּל הַתּוֹעֲלִיּוֹת: הָא׳ שֶׁהֵם נֶהֱנִים מִקּוֹל אֱלֹהִים חַיִּים, ב׳ יִהְיוּ שׁוֹמְרִים הַמִּצְווֹת וְלֹא יִשְׁלוֹט בָּהֶם יֵצֶר הָרָע, ג׳ ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״ וְגוֹ׳. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה כִּי אָמְרוֹ ״תִּשְׁמְעוּ״ הוּא לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, תִּהְיֶה גְּזֵרַת הַכָּתוּב וּשְׁמַרְתֶּם וְגוֹ׳ כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה תַּצִּילֵהוּ מִיֵּצֶר הָרָע הַמַּחְטִיאוֹ, וְאָמְרוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם יְדִיעָה מִמֶּנָּה לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרָע, עוֹד לָכֶם שֶׁתַּשִּׂיגוּ הַשְּׁמִירָה וְלֹא יִשְׁלוֹט בָּכֶם הַשָּׂטָן.
עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ, פֵּרוּשׁ תָּכִינוּ עַצְמְכֶם לִשְׁמוֹעַ אֲנִי אַשְׁמִיעֲכֶם אֶת קוֹלִי, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא אֲדַבֵּר עִמָּכֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. גַּם רָמַז כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מִשְּׁמִיעָה אַחַת יִשְׁמְעוּ עוֹד שְׁמִיעוֹת רַבּוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים סח:יב) ״ה׳ יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב״, וְתִדְלֶה נַפְשָׁם מַיִם חַיִּים חָכְמָה וּתְבוּנָה. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב אִם שָׁמוֹעַ, פֵּרוּשׁ, שְׁמִיעָה שֶׁמִּמֶּנָּה תִּשְׁמְעוּ עוֹד שְׁמִיעוֹת רַבּוֹת הִיא שְׁמִיעָה בְּקוֹלִי, וְהוּא אָמְרוֹ תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי. עוֹד יֵשׁ לָכֶם תּוֹעֶלֶת בָּזֶה וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב בפסוק ישקני) כִּי הַשּׁוֹמֵעַ תּוֹרָה מִפִּי אָדָם הִיא עוֹמֶדֶת לִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי עֶלְיוֹן שְׁמוּרָה לָעַד וּלְעוֹלָמִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי״.
גַּם יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קמו.) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְהַכַּוָּנָה הִיא כִּי בְּאֶמְצָעוּת דִּבּוּר ה׳ לָהֶם בְּכֹחַ בִּגְדֵי מַלְכוּת שֶׁנָּתַן לָהֶם שֶׁהִיא נֶפֶשׁ אָדָם, וּבְאֶמְצָעוּת כֵּן תִּתְרַצֶּה הַנֶּפֶשׁ לִמְאוֹס בְּגִעוּלֵי גּוֹיִם הַמִּתְאַוִּים הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי:
וִהְיִיתֶם לִי וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בָּזֶה הִיא, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַסְּגֻלָּה הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּפִי הַטֶּבַע, כִּי הֲלֹא תִמְצָא כִּי יֵשׁ עֵשֶׂב שֶׁטִּבְעוֹ קַר וּסְגֻלָּתוֹ לְרַפְּאוֹת חוֹלִי הַקְּרִירוּת, וְכֵן יֵשׁ עֵשֶׂב חַם וְכוּ׳, וְזֶה אֵינוֹ כְּפִי הַטֶּבַע אֶלָּא דְּבַר סְגֻלָּה, וּכְמוֹ כֵן מַבְטִיחָם ה׳ שֶׁיִּהְיוּ סְגֻלָּה גַּם שֶׁלֹּא כְּפִי הַמְשׁוֹעָר.
וְיֵשׁ הַרְבֵּה עֲנָפִים בְּהַבְטָחָה זוֹ. רִאשׁוֹנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג,א) חָשַׁב אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְלֹא כֵן בַּעֲבֵרָה, וּבָאֻמּוֹת אֵינוֹ כֵן אֶלָּא לְהֵפֶךְ. וְאֵין זֶה מֵהַנִּשְׁעָר כְּפִי הַשֵּׂכֶל, מִמָּה נַפְשָׁךְ אִם הַמַּחְשָׁבָה תַּעֲשֶׂה דָּבָר אִם כֵּן תַּעֲשֶׂה בְּחוֹשֵׁב רַע, וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה אֶלָּא בִּבְחִינַת הַטּוֹב וְלֹא בִּבְחִינַת הָרַע אִם כֵּן בָּאֻמּוֹת לָמָּה בְּהֵפֶךְ? עוֹד תִּמְצָא (סנהדרין נט,א) כּוּתִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אוֹ שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה, וַאֲפִלּוּ שְׁאָר מִצְווֹת אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת, וְלָמָּה אִם הַפְּעֻלָּה מִצַּד עַצְמָהּ פְּעֻלָּה טוֹבָה, כָּל הָעוֹשֶׂה הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב? לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי אֵין פְּעֻלָּה טוֹבָה יוֹצְאָה אֶלָּא מִיֶּדְכֶם שֶׁאֵין סְגֻלַּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת אֶלָּא מִכֶּם. וְאָמְרוֹ כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ כִּי יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי הַבְטָחָה זוֹ שֶׁיִּהְיוּ סְגֻלָּה לֹא תֻצְדַּק אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיוּ הָאֻמּוֹת חֲפֵצִים לִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳, בָּזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר שֶׁעָשָׂנוּ סְגֻלָּה. אֲבָל רוֹאַנִי (ספרי ברכה) כִּי אַדְרַבָּה מֵאֲנוּ הָעַמִּים לְקַבֵּל תּוֹרָה וּמִצְווֹת כְּשֶׁדִּבֵּר ה׳ לְפָארָן וְשֵׂעִיר, וּמֵעַתָּה בַּמֶּה יֻכַּר טוֹבִיּוּת הַבְטָחַת הַמַּעֲלָה? לָזֶה אָמַר כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, כָּאן הוֹדִיעַ ה׳ כִּי אֵין לְךָ אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁאֵין בָּהּ מַכִּירֵי אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי א:יא) ״מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי כָל הַגּוֹיִם לוֹ יִכְרְעוּ וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִטְּלוּ שָׂכָר עַל הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂיהֶם רֹשֶׁם, וְזוֹ הִיא סְגֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
עוֹד יִרְצֶה שֶׁיִּהְיוּ סְגֻלָּה, וְהַסְּגֻלָּה הִיא שֶׁיִּהְיוּ מְיֻחָדִים לוֹ בְּיִחוּד לַעֲבוֹד אֱלֹהֵי עוֹלָם מִכָּל הָעַמִּים, כִּי גַּם כָּל הָעַמִּים לִי הֵם, פֵּרוּשׁ, עֲבוֹדָתָם לִי הוּא, כִּי אֵינָם עוֹבְדִים אֶלָּא לִמְשָׁרְתָיו. הָא כֵּיצַד? עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלִצְבָא הַשָּׁמַיִם, הֲלֹא כֻּלָּם מְשַׁמְּשָׁיו יִתְבָּרַךְ, וְנִמְצָאִים עוֹבְדִים לַעֲבָדָיו, כְּאָמְרוֹ (דברים ד:יט) ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳ וְגוֹ׳ לְכֹל הָעַמִּים״.
וּמַה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁמָּרַד פַּרְעֹה וְסַנְחֵרִיב וְכוּ׳, הוּא בְּדֶרֶךְ טָעוּת וְשִׁגָּיוֹן. הָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנֶּחְבָּא וְיָצָא לִפְנֵי שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא כְּהֶדְיוֹט, וְלִפְעָמִים עֲבָדָיו עַצְמָם יְזַלְזְלוּ בּוֹ כִּפְחוּת הַפְּחוּתִים. כְּמוֹ כֵן פַּרְעֹה לֹא יָדַע כִּי הוּא זֶה הָאָדוֹן הַשַּׁלִּיט עַל מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא אֱלוֹהוֹ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי כָל הָאָרֶץ לִמְשָׁרְתֵי מַלְכוּתוֹ יִשְׁתַּחֲווּ, וּבָחַר לוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעַבְדוּהוּ לוֹ בְּיִחוּד וַעֲשָׂאָם סְגֻלָּה.
וְהִצַּצְתִּי בְּהַשְׂכָּלַת דָּבָר זֶה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי בְּפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה, וְזֶה לְשׁוֹנָם: כְּשֶׁנִּגְלָה ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל לָתֵת הַתּוֹרָה, הָלַךְ אֵצֶל בְּנֵי עֵשָׂו, אָמַר לָהֶם: ״מְקַבְּלִים אַתֶּם הַתּוֹרָה?״ אָמְרוּ לוֹ: ״מַה כָּתוּב בָּהּ?״ וְאָמַר לָהֶם: ״לֹא תִּרְצָח״. אָמְרוּ לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֲבִיהֶם רוֹצֵחַ הָיָה, וְעַל כָּךְ הִבְטִיחוֹ אָבִיו ׳וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה׳״. הָלַךְ אֵצֶל עַמּוֹן וּמוֹאָב וְכוּ׳, אָמְרוּ לוֹ: ״מַה כָּתוּב בָּהּ?״ ״לֹא תִּנְאָף״ וְגוֹ׳, אָמְרוּ לוֹ: ״כָּל עַצְמָהּ שֶׁל עֶרְוָה לָהֶם הִיא״. הָלַךְ וּמָצָא בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶם וְכוּ׳: ״לֹא תִּגְנֹב״ וְכוּ׳, ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם לִסְטִים הָיָה״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. הִנֵּה מַאֲמָר זֶה תָּמוּהַּ הוּא, כִּי מַה יִצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל, וּמַה טַעֲנָה פְּחוּתָה זוֹ, וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁאֲבִיהֶם רָשָׁע הִיא טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת? וְעוֹד, מִי שֶׁאָכַל שׁוּם וְרֵיחוֹ וְכוּ׳, וְתִגְדַּל הַקֻּשְׁיָא אֵיךְ קִבֵּל ה׳ אֶת טַעֲנָתָם כְּנִשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַמָּשׁ.
אָכֵן אַשְׂכִּילְךָ כִּי כָּל אֲשֶׁר עֵינֶיךָ תֶחֱזֶינָה בְּתוֹרָתֵנוּ, בֵּין בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה בֵּין בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, טַעַם הַדְּבָרִים הוּא כִּי ה׳ בָּחַן בְּמַה שֶׁבָּרָא וְהִכִּיר בְּחִינַת הָרַע וְהִבְדִּילָנוּ מִמֶּנּוּ, וּבָחַן בְּחִינַת הַטּוֹב וְקִדְּשָׁנוּ בּוֹ. וְהוּא מַאֲמַר הַזֹּהַר (תיקוני זוהר תיקון כא) בְּפָסוּק ״וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי״ - מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה, וְלֹא כַּאֲשֶׁר שָׂנֵאתִי - מִמִּצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְכֵן הוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרָא (מכילתא פסוק ״כי אני ה׳ רופאך״): אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה, אֱמוֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם רְפוּאָה הֵם לָכֶם, חַיִּים הֵם לָכֶם, עַד כָּאן. כָּפַל לוֹמַר ״רְפוּאָה״ וְ״חַיִּים״ כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה וּמִצְווֹת עֲשֵׂה: רְפוּאָה - לְבַל תֶּחֱלוּ בְּאָכְלְכֶם אוֹ בַּעֲשׂוֹתְכֶם מֵהַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, וְחַיִּים - הֵם בַּעֲשׂוֹתְכֶם מַעֲשִׂים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. וְתִמְצָא כִּי בְּעֵת צַוּוֹת ה׳ עַל דְּבָרִים הָאֲסוּרִים יֹאמַר (ויקרא יא:מג): ״אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״, ״אַל תִּטַּמְּאוּ״ וְגוֹ׳ (ויקרא יח:כד), גַּם יַזְכִּיר הָעֲרָיוֹת בְּשֵׁם תּוֹעֵבָה וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, לְהַגִּיד בָּא הָאֱלֹהִים כִּי כָל מַחְשְׁבוֹתָיו הֵם לִשְׁמֹר אוֹתָנוּ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה וְצִוָּנוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים.
וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הָרַע יֵשׁ לָהּ שֹׁרֶשׁ בִּבְחִינַת רוּחַ הַטֻּמְאָה, וְכָל בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַטּוֹב הִיא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה. וְהִנֵּה כָּל מִצְוָה שֶׁצִּוָּנוּ ה׳ עָלֶיהָ לְבַל עֲשׂוֹתָהּ שְׁמָהּ הוּא שֵׁם בְּחִינַת הָרַע שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר שִׁקּוּץ הַנִּאוּף שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הָרַע כָּךְ שְׁמוֹ, הַגֶּזֶל כְּמוֹ כֵן כָּךְ שֵׁם שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הָרַע, וּבְעֵת עֲשׂוֹת הָאָדָם מִפְעָל הָרַע הִנֵּה הוּא מַחֲזִיק שָׁרְשׁוֹ הָרַע, וּבְעֵת שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר מֵעֲשׂוֹתוֹ הִנֵּה הוּא בִּטּוּלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים צב) בְּפָסוּק ״הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ ה׳״ וְגוֹ׳.
וְדַע כִּי מַעֲשֵׂה הָאָדָם יַגִּיד עַל שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ, אִם שֹׁרֶשׁ רֹאשׁ וְלַעֲנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע, אוֹ אִם שֹׁרֶשׁ הַמָּתוֹק וְהֶעָרֵב שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וּכְבָר כָּתַבְתִּי עָנָף מִזֶּה בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ״רְאוּבֵן בְּכוֹרִי״ וְגוֹ׳ (בראשית מט:ג). וּבָזֶה מָצָאנוּ מְאוֹר הַבָּרַיְתָא שֶׁבָּאנוּ עָלֶיהָ, כִּי טַעֲנָה נִצַּחַת טָעֲנוּ שְׁלֹשׁ הַכִּתּוֹת: עֵשָׂו, יִשְׁמָעֵאל, עַמּוֹן וּמוֹאָב, כָּל אֶחָד לְמַה שֶׁנָּגַע לוֹ. עֵשָׂו אָמַר כִּי שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹתָם הוּא מִבְּחִינַת הָרַע הַהוּא שֶׁשְּׁמוֹ רְצִיחָה, מִמֶּנּוּ הוּא כְּמַעֲשֵׂהוּ, וּבְעֵת קַבָּלָתָם הַדָּבָר זֶה הוּא שְׁלִילַת הֲוָיָתָם, וּכְמוֹ כֵן עַמּוֹן וּמוֹאָב וְיִשְׁמָעֵאל. וְזֶה הוּא שֶׁדִּקְדֵּק כָּל אֶחָד וְאָמַר ״כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם״ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ כָּל הֲוָיָתוֹ הוּא בָּנוּי מִבְּחִינַת הָרַע שֶׁשְּׁמָהּ רוֹצֵחַ, וּכְמוֹ כֵן אָמְרוּ מוֹאָב וְכוּ׳ עַצְמָהּ שֶׁל עֶרְוָה, פֵּרוּשׁ שֶׁאַתָּה מְצַוֶּה עָלֶיהָ לָהֶם הִיא, פֵּרוּשׁ הֵם בְּחִינָתָהּ וְאֵיךְ יְקַבְּלוּ הַהַפְכִּיּוּת, אִם כֵּן זֶה הוּא בִּטּוּלָם. וְכֵן יִשְׁמָעֵאל אָמַר ״כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם לִסְטִים הָיָה״, פֵּרוּשׁ בְּחִינַת הָרַע הַנִּקְרֵאת לִסְטִים, וּמַעֲשֵׂיהֶם הָיָה מַגִּיד עַל בְּחִינַת נַפְשָׁם מֵאֵיזֶה מָקוֹם בָּאָה. וְהִנֵּה עַמּוֹן וּמוֹאָב הוֹכִיחוּ בְּטַעֲנָתָם מֵעִקַּר הֲוָיָתָם שֶׁהָיְתָה מִבְּחִינַת הַנִּאוּף, אֲבָל אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל לֹא הֻכַּר הַדָּבָר מֵעִקַּר הַבִּנְיָן, אֶלָּא יִשְׁמָעֵאל עַל פִּי מַלְאָךְ שֶׁאָמַר (בראשית טז:יב) ״וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל״, הֲרֵי כִּי מַגִּיד לָהּ שָׁרְשׁוֹ כִּי הוּא זֶה, וְעֵשָׂו עַל פִּי יִצְחָק כְּאָמְרוֹ (בראשית כז:מ) ״וְעַל חַרְבְּךָ״, פֵּרוּשׁ, שֶׁאַתָּה מֵאוֹתָהּ בְּחִינָה.
וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ הוּא אֲדוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְנַהֵג עִם הָעַמִּים בְּסֵדֶר זֶה, לְהַקְדִּים לְכָל אֶחָד מֵהֶם מִצְוָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעֲנָה כְּנֶגְדָּהּ, כִּי אוּלַי שֶׁיָּדַע שֶׁיְּקַבְּלוּ כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהֶם טַעֲנָה כְּנֶגְדָּהּ, וְנִתְחַכֵּם בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְלוּ שָׂכָר עַל קַבָּלַת מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין לָהֶם עָלֶיהָ מַעֲנֶה, וּפָתַח דְּבָרָיו לָהֶם רוֹמְמוֹת אֵל לְהַשְׁמִידָם מִנַּחֲלַת שַׁדַּי וּבָחַר לוֹ יָהּ לְעַמּוֹ סְגֻלָּה. וְהִנֵּה דֶּרֶךְ זֶה אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה הוּא גְּזֵרַת הַפָּסוּק, וּכְפִי זֶה טַעַם אָמְרוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְתוֹסֶפֶת שָׂכָר מִלְּבַד שְׁאָר פְּרָטֵי הַמֻּשָּׂג מֵהַמַּעֲלוֹת עוֹד לָכֶם שֶׁתִּהְיוּ סְגֻלָּה כַּנִּזְכָּר, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּירָם כִּי מוּבָנִים מִמַּשְׁמָעוּת תּוֹסֶפֶת וָא״ו שֶׁל ״וִהְיִיתֶם״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִרְמֹז עִנְיָן אַחֵר, וְהוּא כִּי לֹא יִטְעֶה לְבָבָם לַחְשֹׁב כִּי הוּא הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא חָס וְשָׁלוֹם צָרִיךְ לָהֶם לְשׁוּם דָּבָר, לֹא כֵן הוּא אֶלָּא סְגֻלָּה כַּמְּלָכִים שֶׁחֲפֵצִים בִּדְבַר סְגֻלָּה שֶׁהוּא כְּלִי יָקָר הֲגַם שֶׁאֵין לָהֶם צֹרֶךְ בּוֹ, גַּם אַתֶּם תִּהְיוּ לִי אֶבֶן יְקָרָה בְּעֵרֶךְ כָּל הָעַמִּים, וְלֹא שֶׁהַדָּבָר הוּא אֶצְלִי לְצֹרֶךְ, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ פֵּרוּשׁ, וּמֵעַתָּה לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לִי צֹרֶךְ בַּדָּבָר, וּכְאָמְרוֹ (איוב לה,ז) ״אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ״, כִּי הַכֹּל שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ.
עוֹד יִרְמוֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קמו,א) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְזוֹ הִיא סְגוּלָּתָן מִכָּל הָעַמִּים שֶׁלֹּא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן.
עוֹד יִרְמֹז סֵתֶר עֶלְיוֹן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ, כִּי עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה נִתְפַּזְּרוּ בָּעוֹלָם, וְאֵין מְצִיאוּת לָהֶם לְהִתְבָּרֵר זוּלַת בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל, וּבְיוֹתֵר בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כְּאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת נִיצוֹצֶיהָ בְּמָקוֹם שֶׁהֵם, וְאוֹתָם נִצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה גַּם לָהֶם יִקָּרֵא סְגֻלָּה. וְהוּא אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם, קָרִינָן בֵּיהּ ״וְהוּיִּתֶם״, פֵּרוּשׁ בְּהֵ״א מְלָאפוּ״ם, כִּי הֵם יִהְיוּ הֲוָיַת סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפוֹצוּ שָׁם בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים הַדְּבָרִים בְּמַעֲשֵׂה מִצְרַיִם. וְאָמְרוֹ כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, כָּאן רָמַז שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְגֻלָּה מְפֻזֶּרֶת בְּכָל הָאָרֶץ, וְזֶה טַעַם פִּזּוּר יִשְׂרָאֵל בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, לְחַזֵּר אַחַר הַסְּגֻלָּה שֶׁהִיא אֲבֵדָתָם. וְהִנֵּה זוּלַת עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ יְכוֹלִים הַשָּׂגַת הַדָּבָר בְּלֹא פִּזּוּר בָּעוֹלָם, אֶלָּא בְּכֹחַ עֹצֶם תּוֹרָתָם הָיוּ מוֹלְכִים בְּכָל הָעוֹלָם וְשׁוֹאֲבִים כָּל בְּחִינוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם, וּבְאֶמְצָעוּת הַחֵטְא תָּשׁ כֹּחָם וּצְרִיכִין לָרֶדֶת שָׁמָּה לְבָרֵר הַטּוֹב הַהוּא.
