שְׁמוֹת ב׳ · ט״ו

וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־הַבְּאֵֽר׃

במילים פשוטות

פרעה שומע את הדבר ומבקש להרוג את משה, ומשה בורח מפניו ויושב בארץ מדין על הבאר. רש״י מבאר שדתן ואבירם הלשינו עליו, ושפרעה מסרו לאיש הרג ולא שלטה בו החרב, וזהו שאמר משה ״ויצילני מחרב פרעה״. אונקלוס מתרגם ״וערק משה מן קדם פרעה ויתיב בארעא דמדין״. אבן עזרא מבאר שמדין הייתה סרה למשמעת פרעה, ולכן הוצרך משה להיות רועה צאן שלא יעמוד ביישוב פן יכירוהו. הפסוק מתאר את בריחת משה ותחילת גלותו במדין, שם ייפגש עם בנות יתרו ותיפתח תקופה חדשה בחייו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וישמע פרעה. הֵם הִלְשִׁינוּ עָלָיו (שמות רבה א'):

ויבקש להרג את משה. מְסָרוֹ לַקּוּסְטִינָר לְהָרְגוֹ וְלֹא שָׁלְטָה בוֹ הַחֶרֶב (שם), הוּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה "וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה" (שמות י״ח:ד׳):

(וישב בארץ מדין. נִתְעַכֵּב שָׁם; כְּמוֹ: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" (בראשית ל"ז):)

וישב על הבאר. לְשׁוֹן יְשִׁיבָה. לָמַד מִיַּעֲקֹב שֶׁנִּזְדַּוֵּג לוֹ זִוּוּגוֹ מִן הַבְּאֵר (שמות רבה א'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּשְׁמַע פַּרְעֹה יָת פִּתְגָמָא הָדֵין וּבְעָא לְמִקְטַל יָת משֶׁה וַעֲרַק משֶׁה מִן קֳדָם פַּרְעֹה וִיתֵיב בְּאַרְעָא דְמִדְיָן וִיתֵיב עַל בֵּירָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וישמע. ארץ מדין סרים היו אל משמעת פרעה, על כן הוצרך להיות רועה צאן שלא יעמוד בישוב אולי יכירוהו, וכאשר אמר לו השם שמת פרעה ועבדיו שברח מפניהם, ונולד לו בימים ההם בנו הקטן אז אמר ויצילני מחרב פרעה (למטה יח ד) כי כל ימי חייו היה ירא ממנו, ואחר שהזכיר וישב בארץ מדין שב לפרש למה ישב, כי בתחלה ישב לפני הבאר הידועה, כדרך "ויצא יעקב וגו' וילך" (ברא' כח י) ושב למר "ויפגע במקום" (שם פ' יא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וישב בארץ מדין - כולל ואח"כ מפרש באיזה עלילה ישב במדין. בתחילה וישב על הבאר - שם נח תחלה, כאדם שעומד לפוש.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן. בָּחַר לָשֶׁבֶת אֵיזֶה זְמַן בְּאֶרֶץ מִדְיָן.

וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. וּבְעָבְרוֹ בְּאֶרֶץ קָרָה לוֹ שֶׁיָּשַׁב סָמוּךְ לְאֵיזֶה בְּאֵר, כְּמוֹ "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" (בראשית כח:יא) בְּאֵיזֶה מָקוֹם, כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. אָמַר תֵּיבַת הַזֶּה לוֹמַר שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים הַבָּאִים בְּסָמוּךְ, שֶׁהֵם דִּבְרֵי הָרָשָׁע שֶׁאָמַר ״הַלְהָרְגֵנִי״ וְגוֹ׳, לֹא שֶׁיָּדַע בְּבֵרוּר כִּי הוּא הַהוֹרֵג לַמִּצְרִי.

וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בִּקֵּשׁ לְהוֹכִיחַ הַדָּבָר אִם כֵּן עָשָׂה כְּדֵי לַהֲרֹג אוֹתוֹ, וְלָזֶה בָּרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה שֶׁמָּא יִתְבָּרֵר הַדָּבָר וְיַהַרְגֶנּוּ. אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מִפְּנֵי פַרְעֹה כִּי הִכִּיר בְּפָנָיו כִּי זְעוּמִים הֵם וְהִרְגִּישׁ מִזֶּה וּבָרַח, הֲגַם שֶׁלֹּא יָדַע כִּי הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְפַרְעֹה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל