וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְגוֹ׳. יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּעִנְיָן זֶה אֵיךְ רָאוּ אֶת הַנִּשְׁמָע, וּמַהוּ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק״ (שמות כ:טו) אַחַר שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ״וְכָל הָעָם רֹאִים״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן ״וַיַּרְא״ לָמָּה לִי? וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב ״דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה״ (שמות כ:טז), מִלַּת ״וְנִשְׁמָעָה״ מְיֻתֶּרֶת.
וְהִנֵּה קָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִיָּד נִתְגַּשֵּׁם אוֹתוֹ דִּבּוּר וְהָיָה בּוֹ כָּל כָּךְ מַמָּשׁוּת עַד שֶׁהָיוּ רוֹאִין בָּאֲוִיר כָּל הָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת, וּכְאִלּוּ הָיָה הַכֹּל כָּתוּב לִפְנֵיהֶם. וּרְאָיָה לָזֶה מִמַּה שֶּׁכָּתוּב (תהלים לג ו) ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁכָּל דִּבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. וְכֵן לְאַחַר הַיְצִירָה אָמְרוּ (חגיגה יד.) שֶׁמִּכָּל דִּבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִבְרָא מַלְאָךְ. וְכֵן כָּל דִּבְּרוֹת אֵלּוּ, אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הָיָה בָּהֶם מַמָּשׁוּת. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים פז:) שֶׁכְּשֶׁשָּׁבַר מֹשֶׁה הַלּוּחוֹת הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת, וְאִם לֹא הָיָה מַמָּשׁוּת בָּאוֹתִיּוֹת אֵיךְ הָיוּ פּוֹרְחוֹת? וּרְאָיָה גְדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁבְּלוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת כְּתִיב (שמות לד א) ״וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים״, ״כַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ״, לִמֵּד שֶׁאוֹתָן אוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ פּוֹרְחוֹת מִן לוּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת נִקְבְּעוּ בַּשְּׁנִיּוֹת. וְאִם כֵּן וַדַּאי הָיָה מַמָּשׁוּת בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת״, דְּהַיְנוּ קוֹל אֱלֹהִים הַמְדַבֵּר אִתָּם, אוֹתָן קוֹלוֹת רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם.
וְתָבִין וְתֵדַע כִּי חוּשׁ הָרְאוּת יוֹתֵר דַּק בָּאָדָם מִן חוּשׁ הַשֵּׁמַע, כִּי אָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת בְּרִחוּק הַרְבֵּה מִילִין, אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ כָּל כָּךְ בְּרִחוּק, כִּי חוּשׁ הַשֵּׁמַע אֵינוֹ שׁוֹלֵט כָּל כָּךְ לְמֵרָחוֹק כְּמוֹ חוּשׁ הָרְאוּת. וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ מִתְפַּחֲדִים עַל כָּל פָּנִים מִן קוֹל אֱלֹהִים, כִּי נוֹרָא הוּא. עַל כֵּן כְּשֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת קוֹל דְּבָרוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז חָשְׁבוּ אַף אִם יַעַמְדוּ בְּרִחוּק וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אִתָּם, מִכָּל מָקוֹם דַּי לָהֶם כְּשֶׁיִּרְאוּ לִפְנֵיהֶם תְּמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת בָּאֲוִיר. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק״ (שמות כ טו), רוֹצֶה לוֹמַר לְפִי שֶׁ״וַיַּרְא הָעָם״ שֶׁרָאוּ תְּמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת, לְפִיכָךְ ״וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק״, כִּי אָמְרוּ בִּרְאִיָּה לְחוּד סַגִּי לָן אַף בְּלֹא שְׁמִיעָה. וְאַחַר כָּךְ נִתְחָרְטוּ יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ לָמָּה ה׳ יַעֲמֹד בְּרָחוֹק, הֲלֹא טוֹב לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל מְקוֹם קָדְשׁוֹ. וּכְדֵי לְהִנָּצֵל מִן פַּחַד הַקּוֹל אָמְרוּ לְמֹשֶׁה ״דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה״ (שמות כ טז), כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה שְׁמִיעָה לִרְאִיָּה, מִכָּל מָקוֹם דַּי לָנוּ כְּשֶׁנִּשְׁמְעָה אַף אִם לֹא נִרְאֶה כָּל תְּמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שבת פח:) כְּשֶׁחָזְרוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲחוֹרֵיהֶם הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַדִּין אוֹתָן לְקָרְבָן לְצַד שְׁכִינָה כוּ׳, וְעַל אוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר פָּסוּק ״דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה״. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ בַּמִּקְרָא זֶה שֶׁהָיוּ מְדַדִּין אוֹתָן, מִכָּל מָקוֹם בָּא דָּוִד וּפֵרְשָׁהּ וְאָמַר ״מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן״ וְגוֹ׳ (תהלים סח יג).
