שְׁמוֹת כ״ג · ט״ו

אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃

במילים פשוטות

את חג המצות תשמור, שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציוויתיך למועד חודש האביב, כי בו יצאת ממצרים, ולא ייראו פניי ריקם. רש״י מבאר ש״חודש האביב״ הוא החודש שהתבואה מתמלאת בו באיביה, ואביב לשון בכור וראשון, ו״ולא ייראו פניי ריקם״ - כשתבואו לראות פניי ברגלים, הביאו לי עולות. אבן עזרא מבאר שהחל מחג המצות מפני שהוא ראשון לחודשי השנה, ו״שבעת ימים תאכל מצות״ הוא חיוב. הכתוב מפרט את חג המצות כראשון שברגלים, הקשור ליציאת מצרים, ומצווה שלא לבוא לחג בידיים ריקות אלא עם קרבן. בכך קושרת התורה את החג לזיכרון הגאולה ולחובת ההודיה לה' דרך הבאת קרבן בעלייה לרגל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

חדש האביב. שֶׁהַתְּבוּאָה מִתְמַלֵּאת בּוֹ בְּאִבֶּיהָ. אָבִיב לְשׁוֹן אָב, בְּכוֹר וְרִאשׁוֹן לְבַשֵּׁל פֵּרוֹת:

ולא יראו פני ריקם. כְּשֶׁתָּבֹאוּ לִרְאוֹת פָּנַי בָּרְגָלִים, הָבִיאוּ לִי עוֹלוֹת (מכילתא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יָת חַגָא דְפַטִירַיָא תִּטַר שִׁבְעָא יוֹמִין תֵּיכוּל פַּטִירָא כְּמָא דִפַקֵידִתָּךְ לִזְמַן יַרְחָא דַאֲבִיבָא אֲרֵי בֵהּ נְפַקְתָּ מִמִצְרָיִם וְלָא יִתְחֲזוּן קֳדָמַי רֵיקָנוּן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

את חג המצות. החל ממנו, כי הוא ראשון לחדשי השנה, והנה כתוב שבעת ימים תאכל מצות, כמו חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים (דבר' טז יג) והנה הוא חיוב ואין כמוהו ששת ימים תעשה מעשיך (פ' יב) כי אחריו כתוב שתשבות ביום השביעי ואין ככה שבעת ימים תאכל מצות ועוד למה לא כתב שבעת ימים לא תאכל חמץ:

חדש האביב. פירשתיו:

רבים חשבו כי לא יראו פני ריקם, כמו ופני לא יראו (למטה לג כג) וזה איננו נכון, כי הבאים אל בית השם הם נראים והעד ונראה את פני ה' (ש"א א כב) גם יראה כל זכורך את פני השם (דבר' טז טז) כמו לפני השם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמוֹר. כְּעִנְיַן "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח" (דברים טז:א), כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּזֶה לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, שְׁמוֹר שֶׁיִּהְיֶה בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, עַל יְדֵי עִבּוּרֵי הַשָּׁנִים וְהֶחֳדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

את חג המצות על שם יציאת מצרים לחרות.

שבעת ימים תאכל מצות חזר להזהיר בשבילו למועד חדש האביב ללמד שצריך לקבוע חג המצות בחדש שיהא ראוי להקריב בו מנחת אביב שעורים, ובשביל שלא יראו פני ריקם.

ולא יראו פני ריקם הם פני הזכרים העולם לרגל הנראים לי שהם ובניהם שלי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. לְפִי שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה פִּרְטֵי מִצְווֹת שֶׁלֹּא נִתְפָּרְשׁוּ כָּאן, הָא׳ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת מַצָּה מִדָּבָר הַבָּא לִידֵי חִמּוּץ (פסחים לה:), ב׳ שֶׁלֹּא יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה, ג׳ שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָמֵץ מִיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, וְכָל זֶה מְפֹרָשׁ בְּפָרָשַׁת בֹּא כַּמְּבֹאָר בַּמְּכִילְתָּא, לָזֶה אָמַר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לִרְמֹז לִתְנָאֵי הַמִּצְוָה הַנִּזְכָּרִים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל